מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים...
מי שמכיר את אבי ואותי יודע, שאנחנו לא בדיוק הטיפוס שחוגג את פורים. מי שמכיר אותנו קצת יותר, יתקשה מאוד להיזכר מתי הפעם האחרונה שאחד מאיתנו התחפש.
דברים משתנים. אנחנו במדיסון הרחוקה, אין את הגן שעושה לנו את העבודה ומלמד את הילדים על פורים (יש! מצאתי משהו חיובי במערכת החינוך בארץ!), ובאופן מפתיע, אפילו אין יריד/ עדלאידע/ תהלוכת פורים לא במדיסון ולא באף עיר קרובה (בטח חוגגים בקהילה היהודית, אבל אין לנו קשר איתם בכלל).
כמו חגים אחרים, חשוב לנו שגם את פורים החבר'ה יכירו, אז אמרנו שנזמין כמה חברים לחגוג את החג, שיהיה לילדים שמח. מפה לשם, התקבצו אתמול (שבת) בביתנו הקט חבורה של 14 מבוגרים, 11 ילדים ו-3 תינוקות.
כבר ביום רביעי ניסיתי מתכון לאוזני המן בעזרתו האדיבה של אייל. ניסיתי להסביר לו למה קוראים להם אוזני המן. התחלתי להגיד שפעם היה איש רשע שקראו לו המן- באותו רגע אייל הודיע שהוא מפחד מהמן, ומאז הוא לא הוזכר יותר. סיפור המגילה יחכה קצת...
אחרי נסיונות של מתכונים שונים, עשיתי בחג הזה במצטבר יותר מ-200 אוזני המן, כמובן בהתאמה למקום ולקהל היעד, המילוי היה שוקולד או ריבה.
בשבת אחה"צ הגיעו כולם, רוב הילדים הגיעו מחופשים. למי שתהה אם התפוח נופל קרוב לעץ או רחוק ממנו, נוכל לספר שתחפושת הקוף כלל לא נלבשה, לעומת זאת אביזרים נוספים נלבשו לפני שהאורחים הגיעו, אך הוסרו מיד עם בוא האורחים הראשונים. אכן, גם אייל וגם נועה.
בסופו של דבר כולם הגיעו ואנחנו מקווים שגם נהנו. אנחנו לפחות מאוד נהננו. אייל ונועה התנהגו למופת למרות שלא היה צעצוע שנשאר במקום עד סוף הערב. הם אפילו מאוד לא רצו שהאורחים ילכו- נועה עמדה ליד הדלת וקראה בקול עצוב בשמות הילדים כשהם יצאו מהבית, אייל לעומתה קם היום בבוקר וישר הכריז שהוא רוצה שהחברים יבואו היום שוב.
אז מה היה לנו? ערב נחמד עם חברים, המון אוזני המן ועוד עוגיות שאנשים הביאו איתם (המטבח עדין נראה כמו מאפיה עם כמות העוגיות שיש כאן) וילדים שאולי יזכרו שמתחפשים גם בפורים ולא רק בהלואין.
עד לפורים הבא, הנה כמה תמונות (מזל שצילמנו את הילדים לפני שכולם באו).
חג שמח
:-)
מי שמכיר את אבי ואותי יודע, שאנחנו לא בדיוק הטיפוס שחוגג את פורים. מי שמכיר אותנו קצת יותר, יתקשה מאוד להיזכר מתי הפעם האחרונה שאחד מאיתנו התחפש.
דברים משתנים. אנחנו במדיסון הרחוקה, אין את הגן שעושה לנו את העבודה ומלמד את הילדים על פורים (יש! מצאתי משהו חיובי במערכת החינוך בארץ!), ובאופן מפתיע, אפילו אין יריד/ עדלאידע/ תהלוכת פורים לא במדיסון ולא באף עיר קרובה (בטח חוגגים בקהילה היהודית, אבל אין לנו קשר איתם בכלל).
כמו חגים אחרים, חשוב לנו שגם את פורים החבר'ה יכירו, אז אמרנו שנזמין כמה חברים לחגוג את החג, שיהיה לילדים שמח. מפה לשם, התקבצו אתמול (שבת) בביתנו הקט חבורה של 14 מבוגרים, 11 ילדים ו-3 תינוקות.
כבר ביום רביעי ניסיתי מתכון לאוזני המן בעזרתו האדיבה של אייל. ניסיתי להסביר לו למה קוראים להם אוזני המן. התחלתי להגיד שפעם היה איש רשע שקראו לו המן- באותו רגע אייל הודיע שהוא מפחד מהמן, ומאז הוא לא הוזכר יותר. סיפור המגילה יחכה קצת...
אחרי נסיונות של מתכונים שונים, עשיתי בחג הזה במצטבר יותר מ-200 אוזני המן, כמובן בהתאמה למקום ולקהל היעד, המילוי היה שוקולד או ריבה.
בשבת אחה"צ הגיעו כולם, רוב הילדים הגיעו מחופשים. למי שתהה אם התפוח נופל קרוב לעץ או רחוק ממנו, נוכל לספר שתחפושת הקוף כלל לא נלבשה, לעומת זאת אביזרים נוספים נלבשו לפני שהאורחים הגיעו, אך הוסרו מיד עם בוא האורחים הראשונים. אכן, גם אייל וגם נועה.
בסופו של דבר כולם הגיעו ואנחנו מקווים שגם נהנו. אנחנו לפחות מאוד נהננו. אייל ונועה התנהגו למופת למרות שלא היה צעצוע שנשאר במקום עד סוף הערב. הם אפילו מאוד לא רצו שהאורחים ילכו- נועה עמדה ליד הדלת וקראה בקול עצוב בשמות הילדים כשהם יצאו מהבית, אייל לעומתה קם היום בבוקר וישר הכריז שהוא רוצה שהחברים יבואו היום שוב.
אז מה היה לנו? ערב נחמד עם חברים, המון אוזני המן ועוד עוגיות שאנשים הביאו איתם (המטבח עדין נראה כמו מאפיה עם כמות העוגיות שיש כאן) וילדים שאולי יזכרו שמתחפשים גם בפורים ולא רק בהלואין.
עד לפורים הבא, הנה כמה תמונות (מזל שצילמנו את הילדים לפני שכולם באו).
חג שמח
:-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה