skip to main |
skip to sidebar
אם כבר אנחנו בענייני פוסטים קצרים.
לפני שבועיים בערך. הכל מסביב עדין מכוסה שלג, אבל הטמפרטורות עולות מעל האפס (בערך 4).
יוצאים מהגן.
אייל: אמא, חם היום, נכון?
אני: כן אייל, באמת די חם היום.
אייל: יופי. אז אפשר ללבוש חולצה קצרה.
??????????
ביום שבת האחרון אני נשארתי עם רוני בבית, ואבי לקח את הילדים להופעה. אחרי ההופעה הם הלכו לראות את ההפגנה בקפיטול. אני לא אלאה אתכם בפרטים (בקיצור נמרץ, הרפובליקאים קראו לילד בשם אחר וככה העבירו מה שרצו להעביר בלי הצורך בנוכחות 20 איש. בשבת היתה הפגנת מחאה של 100 אלף איש). כמובן שאייל שאל שאלות על ההפגנה וזה מה שהוא דיווח לי בשניה שהם נכנסו הביתה (או: הפוליטה האמריקאית בעיני ילד בן 5):
"אמא, את יודעת. יש איש אחד שלא מרשה שיעבדו יחד. אבל הוא טועה. והוא מתחבא, כי הוא מפחד שיצעקו עליו (האנשים בהפגנה) אז הוא יראה את האנשים בטלויזיה."
כבר אמרנו שאייל שואל הרבה שאלות? אז אתמול דיברנו על זה שכדור הארץ עגול. ואז הוא שאל על הכוכבים ואמרנו שכל הכוכבים עגולים. בתשובה לשאלה אחרת אמרנו שהשמש זה הכוכב הכי גדול שיש. ואז אייל אומר: "לא נכון, השמש לא עגולה, זה עיגול שיוצאים ממנו קווים." :-)
וכדי שזה לא יהיה פוסט ללא תמונה:
אחר הצהריים.חברים באים לבקר.
יואב גדול מאייל בשנתיים וקצת. נגה גדולה מנועה בשנתיים בדיוק. רועי גדול מרוני בחודש (פחות יומיים למען האמת).
הבנים, אייל ויואב, תוך שניות עסוקים בקרבות דמיוניים ונשלחים לשחק אחר כבוד בחדר שם הם אינם מהווים סכנה לקטנים כשהם משתוללים. מיותר לציין שלא ניתן לצלם את שני הבנדיטים.
הבנות, נועה ונגה, משחקות בסלון משחקים מהגן. צריך מעגל? אז מה, נסתדר! זה לא שהן תמיד כל כך בשקט, אבל הפעם בלט מאוד ההבדל בין הבנים לבנות.
והקטנים? רק לראות את החיוכים שלהם כשהם רואים אחד את השניה (ואחת את השני):
ישנם רעשי רקע באדיבות רוני, אבל אני סומכת עליכם שתתמקדו בעיקר.
ואם אתם רוצים לראות עד כמה היא קרובה למקור, תסתכלו כאן. נועה בחרה לשיר את הבית האחרון (אחרי שעוברים איך וכמה חיות שרוצים בבתים הראשונים). לצערי המצלמה הפסיקה מיוזמתה אחרי 31 שנ' אבל נועה הספיקה כמעט את הכל.
שגרה. לא רע, אבל אין שום דבר מיוחד. בכל זאת, הצטברו כמה דברים.
מתחילים לראות סימנים של סוף החורף. מתחמם... מתקרר... מתחמם... מתקרר... שלג נמס... וקופא... ונמס.... וקופא... הבנתם, נכון? אז חלק מהעניין, הוא שפתאום רואים כל מיני דברים יפים, כמו האופניים האלו:
ואחרי שכל השלג כבר נמס, קמנו הבוקר לראות ששוב הכל לבן. ירדו לפחות 20 ס"מ הלילה. השלג מקסים, אבל לא ברור כמה זמן ישאר, מכיוון שהטמפ' מגרדות את האפס, הפעם מהצד החיובי.
אחרי הגן אייל ביקש להמשיך לשחק בחוץ. אחרי שעה שלמה של משחק, בה רוני סיימה את ארוחת הצהריים שלה, ונועה סיימה לאכול, לאכול, לאכול וגם לצייר קצת, הצטרפנו אליו. מי יודע. סביר להניח שלא, אבל אולי זה השלג האחרון שלנו כאן :-(
כבר יצא לי להזכיר כאן את "ילד השבוע" בגן. אצל אייל בגן, לא היה משהו מיוחד. אצל נועה לעומת זאת, היו הפעלות ממש מוצלחות. אמא של ליאם היא וטרינרית וביקשה מראש שהילדים יביאו את בובות החיות שלהם שהיא תוכל לטפל בהן. ההורים של ג'יי מלמדים פלמנקו ובאו להפעיל את הילדים. לפני שבוע הגיעה סבתא של ג'ק, שהיא מורה לאמנות. הם הכינו את הכרטיסים הבאים.
צד חיצוני:
מבפנים:
אלו הם דפים, שיש בהם זרעים. במקום לזרוק את הכרטיס שמקבלים, אפשר לשתול אותו ויגדלו פרחים! לו רק הייתי קצת יותר יצירתית זה נראה לי רעיון מדהים.
כמובן שאי אפשר לשמור את כל הציורים של הילדים. אני משתדלת לבחור ציורים מייצגים מכל תקופה ואותם לשמור. לאחרונה התחלתי לצלם ציורים מובחרים, וככה יש לי סוג של גיבוי. מכיוון שהבלוג הוא גם סוג של גיבוי למה שלא רוצים לשכוח, תזכו גם להעיף מבט. אייל מצייר מדהים. אין שום ספק שהוא לא ירש את זה ממני. הבעיה היא שהוא ביקש שלא נראה את הציורים שלו, והחלטנו לכבד את הבקשה. אולי אחרי שהוא יראה שכן שמים ציורים של נועה הוא ישנה את דעתו. בינתיים נסתפק בציור של נועה, שהיא הכינה ליומולדת שנה של רועי. היא ציירה את עצמה ואת רועי.
ולקינוח:
