מהטיול חזרנו ביום רביעי בערב. בשישי כבר הגיעו סבא וסבתא (ההורים של אבי) לביקור.
הילדים קיבלו אותם בצורה מדהימה. כנראה מנפלאות הסקייפ. לזרים הם מגיבים בחשדנות בפעמים הראשונות שהם פוגשים. טבעי, לא? אך מכיוון שאת סבא וסבתא הם רואים בסקייפ, כנראה שזה אכן עובד והם כלל לא היו זרים למרות שכמעט שנה (ליתר דיוק עשרה חודשים, מי היה מאמין שהזמן יעבור כל כך מהר) לא נפגשו.
אז מה היה לנו?
טיול בשוק האיכרים במדיסון שכלל אכילת תותים טריים.
נסיעה למילווקי למוזיאון. אייל היה חייב להראות את הדינוזאור ששואג וכמובן את חדר הפרפרים.
באחד הימים אחה"צ הלכנו לפארק בו יש מזרקות וכל ילדי העיר נהנים מהמים. אייל מידי פעם באמת רץ בין המזרקות, אבל גם אייל וגם נועה נהנו במיוחד להשתולל מסביב למזרקות.
בוקר ארוך במוזיאון הילדים במדיסון, בו לא היתה פינה שלא נבדקה. אייל עבד עם המנוף, ושניהם "בישלו" ,"עבדו בגינה" ושיחקו עם עוד המון דברים.
בקיץ, בימי רביעי אחה"צ התזמורת של מדיסון מנגנת בכיכר המרכזית (סביב בנין הקפיטול), והחל משעות הצהרים כל המדשאה שמסביב מתמלאת באנשים שמגיעים לתפוס מקום. גם אנחנו היינו שם. אומנם לא מצוידים ביין וגבינות כמו רוב המקומיים, אבל היינו ערוכים היטב.
ביום חמישי שי (אח של אבי, המכונה בפי הילדים, דוד שי) הצטרף.
בשישי בבוקר נסענו לאחד האגמים בו יש חוף חולי נחמד, והעברנו יום כייפי.
הגיע שבת והביקור נגמר. היה אינטנסיבי אבל כייף!
בשבת חגגו במעבדה של אבי פרידה מבחור ארגנטינאי שסיים את הדוקטורט. איך חוגגים? נפגשו בבוקר בבית החווה של המנחה לבראנץ', בהמשך טיול/ שכשוך במי נהר הויסקונסין, ובערב אסדו של מגוון בעלי חיים באדיבות הארגנטינאי שעוזב. אנחנו נפרדנו מהמשפחה, ולכן הצטרפנו רק לקראת ארוחת הערב. המנחה של אבי גר בבית חווה, ויש להם תרנגולות שנועה נהנתה לרדוף אחריהן. היה נחמד מאוד ומכיוון שרק אחרי תשע מתחיל להחשיך לא שמים לב לשעה ועזבנו רק לקראת עשר (בלילה). גם נועה וגם אייל התנהגו למופת למרות השעה.
זהו. עכשיו באמת אפשר לחזור לשגרה. אממ... כל השבוע יהיו כאן זיקוקים לקראת יום העמצאות האמריקאי. מעניין איזו שגרה זו תהייה.
שבוע טוב לכולם.
אז מה היה לנו?טיול בשוק האיכרים במדיסון שכלל אכילת תותים טריים.
נסיעה למילווקי למוזיאון. אייל היה חייב להראות את הדינוזאור ששואג וכמובן את חדר הפרפרים.
באחד הימים אחה"צ הלכנו לפארק בו יש מזרקות וכל ילדי העיר נהנים מהמים. אייל מידי פעם באמת רץ בין המזרקות, אבל גם אייל וגם נועה נהנו במיוחד להשתולל מסביב למזרקות.
בוקר ארוך במוזיאון הילדים במדיסון, בו לא היתה פינה שלא נבדקה. אייל עבד עם המנוף, ושניהם "בישלו" ,"עבדו בגינה" ושיחקו עם עוד המון דברים.
בקיץ, בימי רביעי אחה"צ התזמורת של מדיסון מנגנת בכיכר המרכזית (סביב בנין הקפיטול), והחל משעות הצהרים כל המדשאה שמסביב מתמלאת באנשים שמגיעים לתפוס מקום. גם אנחנו היינו שם. אומנם לא מצוידים ביין וגבינות כמו רוב המקומיים, אבל היינו ערוכים היטב.
ביום חמישי שי (אח של אבי, המכונה בפי הילדים, דוד שי) הצטרף.
בשישי בבוקר נסענו לאחד האגמים בו יש חוף חולי נחמד, והעברנו יום כייפי.
הגיע שבת והביקור נגמר. היה אינטנסיבי אבל כייף!בשבת חגגו במעבדה של אבי פרידה מבחור ארגנטינאי שסיים את הדוקטורט. איך חוגגים? נפגשו בבוקר בבית החווה של המנחה לבראנץ', בהמשך טיול/ שכשוך במי נהר הויסקונסין, ובערב אסדו של מגוון בעלי חיים באדיבות הארגנטינאי שעוזב. אנחנו נפרדנו מהמשפחה, ולכן הצטרפנו רק לקראת ארוחת הערב. המנחה של אבי גר בבית חווה, ויש להם תרנגולות שנועה נהנתה לרדוף אחריהן. היה נחמד מאוד ומכיוון שרק אחרי תשע מתחיל להחשיך לא שמים לב לשעה ועזבנו רק לקראת עשר (בלילה). גם נועה וגם אייל התנהגו למופת למרות השעה.
זהו. עכשיו באמת אפשר לחזור לשגרה. אממ... כל השבוע יהיו כאן זיקוקים לקראת יום העמצאות האמריקאי. מעניין איזו שגרה זו תהייה.שבוע טוב לכולם.
