הפוסט הקודם התסיים במנוחה של הילדים (ושלנו) במלון בטולרה , אחרי שלושה לילות בקמפינג.
אחרי מנוחה טובה, מקלחת טובה ואוכל טוב, קמנו בבוקר רעננים ונסענו מערבה עד חוף האוקיינוס השקט. כשהגענו לאוקיינוס, בקמבריה, התחלנו לנסוע צפונה על כביש 1, הידוע כאחד הכבישים היפים בארה"ב, שנוסע לאורך החוף עד סן פרנסיסקו.
עצירה ראשונה בכביש הזה היתה בנקודת תצפית על מושבת פילי ים (נראה לי שככה קוראים להם בעברית. באנגלית הם פיל כלב-ים). ניצלנו את ההפסקה גם לצורך ארוחת צהרים (כן, צהריים, הנסיעה היתה ארוכה) בה נועה ניסתה לתפוס עורבים בעוד אייל חוקר חיפושיות זבל.
העצירה הבאה היתה כדי לראות מפל הזורם ממש לחוף האוקיינוס.
ובהמשך פשוט נהננו מהנוף.
את ארוחת הערב אכלו במונטריי המתויירת עד מאוד, אבל בזמן הארוחה זכינו להשקיף על כלבי ים ששחו במים (אל תתאמצו לחפש אותם בתמונה, הם שחו בדיוק מימין למה שרואים).
ישנו בעיר סמוכה למונטריי, ולמחרת בבוקר חזרנו לשם, כדי לבקר באקווריום. ביקרנו בעבר באקווריום שבשיקגו, שאני לא בטוחה אבל נראה לי שהוא גדול מזה שבמונטריי. היתרון של האקווריום הזה שהוא ידידותי להפליא לילדים. כשניכנסנו ניגשנו לדלפק המידע כדי לקחת מפה של המקום. במקום לתת לנו מפה שלחו אותנו מיד החוצה כי בדיוק להקת דולפינים ששחתה במים. בהמשך ראינו מגוון רחב מאוד של חיות, אבל השיא היה פינת הליטוף. כן, ממש פינת ליטוף. אייל זכה ללטף כוכב ים, מלפפון ים, סרטן ועוד מגוון דברים לא מזוהים. נועה נהנתה בעיקר מעצם טבילת הידיים במים והמשחק עם האצות.
אלו הלוטרה, המדוזות וסוסון הים:
כאן אייל ונועה מרוצים מגל שעובר מעליהם:
וזו פינת הליטוף:
המשכנו צפונה לכיוון סן פרנסיסקו, ובחרנו להישאר על כביש 1 ולא לעבור לכביש המהיר. אחרי שהילדים התעוררו מהשנ"צ שלהם, עצרנו באחד החופים:
משם המשכנו למלון בסן פרנסיסקו, לא לפני שנסענו על גשר הזהב.
בחצי היום שנותר לנו בסן פרנסיסקו בעיקר טיילנו בעיר עד שהגיע הזמן לנסוע לשדה התעופה.
נחסוך מכם את הפרטים על איך מפספסים טיסת המשך ונשארים לילה לא מתוכנן בלי מזוודות בדנבר. ככה מעבירים שש שעות בשדה תעופה בהמתנה לטיסת המשך (רשימת המתנה אז חייבים לחכות בשדה).
חוץ מהיממה האחרונה הלא מתוכננת, היה נפלא!
היה כייף, היה יפה, זכינו לראות איך אייל ממש גדול ובוגר (וכל פעם הצליח להפתיע אותנו לטובה) ואיך נועה גדלה ומעריצה את אח שלה (ומחקה אותו בכל דבר).
מומלץ! אני מקווה מאוד שנוכל לספר בקרוב על טיול נוסף.
ועכשיו, חזרה לשגרה.
עצירה ראשונה בכביש הזה היתה בנקודת תצפית על מושבת פילי ים (נראה לי שככה קוראים להם בעברית. באנגלית הם פיל כלב-ים). ניצלנו את ההפסקה גם לצורך ארוחת צהרים (כן, צהריים, הנסיעה היתה ארוכה) בה נועה ניסתה לתפוס עורבים בעוד אייל חוקר חיפושיות זבל.
העצירה הבאה היתה כדי לראות מפל הזורם ממש לחוף האוקיינוס.
ובהמשך פשוט נהננו מהנוף.
את ארוחת הערב אכלו במונטריי המתויירת עד מאוד, אבל בזמן הארוחה זכינו להשקיף על כלבי ים ששחו במים (אל תתאמצו לחפש אותם בתמונה, הם שחו בדיוק מימין למה שרואים).
ישנו בעיר סמוכה למונטריי, ולמחרת בבוקר חזרנו לשם, כדי לבקר באקווריום. ביקרנו בעבר באקווריום שבשיקגו, שאני לא בטוחה אבל נראה לי שהוא גדול מזה שבמונטריי. היתרון של האקווריום הזה שהוא ידידותי להפליא לילדים. כשניכנסנו ניגשנו לדלפק המידע כדי לקחת מפה של המקום. במקום לתת לנו מפה שלחו אותנו מיד החוצה כי בדיוק להקת דולפינים ששחתה במים. בהמשך ראינו מגוון רחב מאוד של חיות, אבל השיא היה פינת הליטוף. כן, ממש פינת ליטוף. אייל זכה ללטף כוכב ים, מלפפון ים, סרטן ועוד מגוון דברים לא מזוהים. נועה נהנתה בעיקר מעצם טבילת הידיים במים והמשחק עם האצות.אלו הלוטרה, המדוזות וסוסון הים:
כאן אייל ונועה מרוצים מגל שעובר מעליהם:
וזו פינת הליטוף:
המשכנו צפונה לכיוון סן פרנסיסקו, ובחרנו להישאר על כביש 1 ולא לעבור לכביש המהיר. אחרי שהילדים התעוררו מהשנ"צ שלהם, עצרנו באחד החופים:
משם המשכנו למלון בסן פרנסיסקו, לא לפני שנסענו על גשר הזהב.
בחצי היום שנותר לנו בסן פרנסיסקו בעיקר טיילנו בעיר עד שהגיע הזמן לנסוע לשדה התעופה.
נחסוך מכם את הפרטים על איך מפספסים טיסת המשך ונשארים לילה לא מתוכנן בלי מזוודות בדנבר. ככה מעבירים שש שעות בשדה תעופה בהמתנה לטיסת המשך (רשימת המתנה אז חייבים לחכות בשדה).
חוץ מהיממה האחרונה הלא מתוכננת, היה נפלא!היה כייף, היה יפה, זכינו לראות איך אייל ממש גדול ובוגר (וכל פעם הצליח להפתיע אותנו לטובה) ואיך נועה גדלה ומעריצה את אח שלה (ומחקה אותו בכל דבר).
מומלץ! אני מקווה מאוד שנוכל לספר בקרוב על טיול נוסף.
ועכשיו, חזרה לשגרה.
תגובה 1:
כביש מספר 1 הוא באמת אחד היפים בעולם. הוא מציע כל כך הרבה נופים שונים. אני זוכרת נסיעה מסן דייגו שבדרום, מזג אויר קיצי, חם והמשך לס"פ שם נשבה רוח חזקה וקרה ועד לסיאטל שבצפון, שם היה ממש קר ורטוב. זה הכיף בארה"ב - החופש הזה. לעלות על האוטו ולראות המון דברים שונים, בלי לחתום פספורט!
הוסף רשומת תגובה