יום רביעי, 9 במרץ 2011

כל מיני

שגרה. לא רע, אבל אין שום דבר מיוחד. בכל זאת, הצטברו כמה דברים.
מתחילים לראות סימנים של סוף החורף. מתחמם... מתקרר... מתחמם... מתקרר... שלג נמס... וקופא... ונמס.... וקופא... הבנתם, נכון? אז חלק מהעניין, הוא שפתאום רואים כל מיני דברים יפים, כמו האופניים האלו:


ואחרי שכל השלג כבר נמס, קמנו הבוקר לראות ששוב הכל לבן. ירדו לפחות 20 ס"מ הלילה. השלג מקסים, אבל לא ברור כמה זמן ישאר, מכיוון שהטמפ' מגרדות את האפס, הפעם מהצד החיובי.


אחרי הגן אייל ביקש להמשיך לשחק בחוץ. אחרי שעה שלמה של משחק, בה רוני סיימה את ארוחת הצהריים שלה, ונועה סיימה לאכול, לאכול, לאכול וגם לצייר קצת, הצטרפנו אליו. מי יודע. סביר להניח שלא, אבל אולי זה השלג האחרון שלנו כאן :-(


כבר יצא לי להזכיר כאן את "ילד השבוע" בגן. אצל אייל בגן, לא היה משהו מיוחד. אצל נועה לעומת זאת, היו הפעלות ממש מוצלחות. אמא של ליאם היא וטרינרית וביקשה מראש שהילדים יביאו את בובות החיות שלהם שהיא תוכל לטפל בהן. ההורים של ג'יי מלמדים פלמנקו ובאו להפעיל את הילדים. לפני שבוע הגיעה סבתא של ג'ק, שהיא מורה לאמנות. הם הכינו את הכרטיסים הבאים.
צד חיצוני:


מבפנים:


אלו הם דפים, שיש בהם זרעים. במקום לזרוק את הכרטיס שמקבלים, אפשר לשתול אותו ויגדלו פרחים! לו רק הייתי קצת יותר יצירתית זה נראה לי רעיון מדהים.

כמובן שאי אפשר לשמור את כל הציורים של הילדים. אני משתדלת לבחור ציורים מייצגים מכל תקופה ואותם לשמור. לאחרונה התחלתי לצלם ציורים מובחרים, וככה יש לי סוג של גיבוי. מכיוון שהבלוג הוא גם סוג של גיבוי למה שלא רוצים לשכוח, תזכו גם להעיף מבט. אייל מצייר מדהים. אין שום ספק שהוא לא ירש את זה ממני. הבעיה היא שהוא ביקש שלא נראה את הציורים שלו, והחלטנו לכבד את הבקשה. אולי אחרי שהוא יראה שכן שמים ציורים של נועה הוא ישנה את דעתו. בינתיים נסתפק בציור של נועה, שהיא הכינה ליומולדת שנה של רועי. היא ציירה את עצמה ואת רועי.


ולקינוח:


אין תגובות: