יום חמישי, 14 במאי 2009

ל"ג בעומר

את ל"ג בעומר חגגנו במועד לשם שינוי (עד עכשיו, פרט לליל הסדר, החגים נחגגו בסופי השבוע ולא בתאריך עצמו).
בארה"ב אי אפשר פשוט לבוא ולהדליק מדורה איפה שרוצים. למרות זאת, זה הרבה יותר פשוט.
ממש קרוב אלינו, על שפת האגם, יש שביל טיולים (יש הרבה כאלו אבל אני מדברת על אחד ספציפי) שלאורכו יש אזורים מסומנים, בהם מותר להדליק מדורה. צריך להזמין מראש, אבל מכיוון שעדין יש לא מעט ימי גשם, המעגלים לא ממש מבוקשים כרגע. אם נוסיף לזה את העובדה שבדיוק עכשיו מתקיימות בחינות סוף הסמסטר, אז אין שום בעיה לשריין מעגל כזה.

מדובר במקום להדלקת מדורה, המוקף בספסלים, על שפת האגם, כשבצד יש ערימה (מסודרת מאוד) של עצים למדורה. כמה פשוט. יש מי שיגיד "איפה הכייף של לאסוף עצים?" , שיגיד!

אני חושבת שרוב הישראלים במדיסון נכחו שם, ועוד קצת שהם לא ישראלים.

אבי הגיע עם אייל באופניים, ואני הצטרפתי עם נועה במנשא בהמשך. כשהגעתי עם נועה ראיתי את אייל מסתובב כשביד ימין שלו שיפוד עם נקנקייה, ביד שמאל שיפוד עמוס מרשמלו, ואיכשהו, בין הידיים הצליח להחזיק גם ארטיק. ברור לי שמבחינתו הוא הגיע לגן עדן.

כרגיל, אני מצרפת כמה תמונות של ל"ג בעומר בסגנון אחר:

אין תגובות: