פיקניק על הקרח: סופ"ש אמריקאי במיוחד

כנראה שעדין לא קלטתי שאנחנו גרים באמריקה ולפעמים נדמה לי שאני חיה בסרט.
כל פעם מחדש שאני נתקלת במשהו אמריקאי טיפוסי אני די מופתעת שזה כמו בסרטים. לא יודעת למה, אבל כמו שאומרים לילדים על הרבה דברים שזה לא באמת אלא רק בסיפור, כנראה שכל מיני דברים נתפסו לי בראש כ"רק בסרטים" ולא בחיים האמיתיים. אז זו המציאות.

במהלך השבוע האחרון התקיים במדיסון Dane County Fair, וחברים אמרו שכדאי מאוד ללכת עם הילדים. היריד נפתח כל יום רק בצהרים ונמשך עד חצות. כשקמנו בבוקר גילינו שנועה הכינה לנו הפתעה לסוף השבוע, חום גבוה, ככה שהיא יצאה מהתכניות. בבוקר אבי רכב עם אייל באופניים לאחד הרחובות המרכזיים בעיר (State St) שבו היה גם סוג של פסטיבל המתרחש פעם בשנה ובו כל החנויות מוציאות לרחובות סחורה רבה בחצי מחיר. כיאה לכל מה שקשור לקניות האמריקאיים עושים מזה חגיגה של ממש. כשאייל קם משנת הצהריים לקחתי אותו ליריד. אחרי התעכבות ליד פרות רבות שהיו שם בתצוגה ראינו תחרויות של סוסים (לא ממש הבנו מה היה שם), המשכנו להאכיל עזים ולַמוֹת, לרכב על פוני ואז הגענו לאזור המתקנים. תחשבו יריד שרואים בסרטים (למשל בסרט Big) וזה מה שהיה שם. אמריקאים מגודלים מסתובבים עם שקיות פופקורן עצומות ביד אחת ובובות ענק שזכו בהן בדוכנים ביד שניה. אנחנו הלכנו לכיוון גלגל הענק ושם פגשנו את כיילב, חבר של אייל מהגן. בהמשך הם עלו על עוד המון מתקנים בעצמם והרגישו גדולים. מצלמה לא לקחתי אז תאלצו להאמין.

ביום ראשון נועה הייתה עדין עם חום. את הבוקר העברנו בעיקר בבית כשאייל בא לעזור לי קצת בגינה. אחרי הצהריים הבנים נסעו למשחק בייסבול (אמריקאי או לא?) של הקבוצה המקומית. אבי קבע מראש ללכת עם חברים, ובמקרה, כשדיברתי עם ג'ורדן, אבא של כיילב בערב ביריד, הסתבר שגם הם הולכים למשחק עם עוד חברים (שהם שכנים שלנו). כולם קבעו להיפגש יחד בכניסה והעבירו אחר צהריים בבילוי האמריקאי הלאומי. הקבוצה של מדיסון, ה- Mallards (איזשהו ברווז) משחקת רק בקיץ בליגה נמוכה, משהו כמו ליגה א' בכדורגל בישראל. השחקנים הם סטודנטים בקולג'ים שעושים השלמת הכנסה בקיץ. כמה אנשים באים לראות משחק כזה?

(וכאן המקלדת עוברת הלאה)
6000, איצטדיון מלא. בייסבול הוא משחק איטי משהו, אז הקהל מעביר את הזמן בזלילה וסביאה. דייב, חבר מעבדה שלי אומר שהוא הולך למשחקים האלה מדי פעם רק כדי להשתכר כי רמת המשחק, אפעס, לא משהו. מההיבט הקולינארי, ראינו בדיוק מאיפה מגיע בשר החזיר ללחמניות: היה שם חזיר שלם על האש, משופד מאף ועד טוסיק. בעהה. הקהל, כמו בהרבה אירועי ספורט כאן מורכב ממשפחות ולא מערסים. יש שלושה מגרשי משחקים לילדים (שאפשר לראות מהם את המגרש) והמון מתנות והפעלות. אייל נתן כיפים לקמע של הקבוצה, ברווז ענק, וזכה בצפצפה בעלת צליל מרגיז במיוחד מהברווז האמור , ובכדור בייסבול.