שוב זה הגיע. יום רביעי הראשון בחודש.
ומה מיוחד בו? בשעה שתים עשרה בצהריים בדיוק, יש כאן.... צפירה! צפירה ממש! כזו שעולה בהדרגה, ממשיכה בקול רם וצורם ולבסוף דועכת לה...
בפעם הראשונה ששמעתי את זה, קפאתי לשניה, הסתכלתי סביבי (כי בדיוק נכנסתי לאוטו, בדרך לאסוף את אייל), ראיתי שכולם נוסעים כרגיל. לא ממש הבנתי, אבל התנהגתי כמו כולם.
שכחתי מזה.
עבר חודש, ושוב, פתאום, בלי כל סיבה נראית לעין, צפירה באמצע היום.
זה קרה עוד כמה פעמים במהלך השנה. לא הרבה, אבל שמתי לב שתמיד זה בשתיים עשרה בצהריים.
לפני חודשיים בערך, בשיחה מקרית עם חברים נפתרה לה התעלומה.
מסתבר שבכל יום רביעי הראשון בחודש, בשעה שתים עשרה בצהריים, מתקיימת בדיקת צופרים, למקרה של הוריקן! לא רק זה, אפילו קרה בעבר (ואפילו בקיץ שעבר, לפני שהגענו) שהיתה אזעקת אמת...
בכלל לא הייתי מודעת לסכנה הזו כאן.
עכשיו אני יודעת מה פשר האזעקה, ועדין, כשהיא התחילה לפני שתי דקות בערך, הלב שלי קפץ. זה כנראה חלק מהישראליות שנשאר איתנו בכל מקום!
ומה מיוחד בו? בשעה שתים עשרה בצהריים בדיוק, יש כאן.... צפירה! צפירה ממש! כזו שעולה בהדרגה, ממשיכה בקול רם וצורם ולבסוף דועכת לה...
בפעם הראשונה ששמעתי את זה, קפאתי לשניה, הסתכלתי סביבי (כי בדיוק נכנסתי לאוטו, בדרך לאסוף את אייל), ראיתי שכולם נוסעים כרגיל. לא ממש הבנתי, אבל התנהגתי כמו כולם.
שכחתי מזה.
עבר חודש, ושוב, פתאום, בלי כל סיבה נראית לעין, צפירה באמצע היום.
זה קרה עוד כמה פעמים במהלך השנה. לא הרבה, אבל שמתי לב שתמיד זה בשתיים עשרה בצהריים.
לפני חודשיים בערך, בשיחה מקרית עם חברים נפתרה לה התעלומה.
מסתבר שבכל יום רביעי הראשון בחודש, בשעה שתים עשרה בצהריים, מתקיימת בדיקת צופרים, למקרה של הוריקן! לא רק זה, אפילו קרה בעבר (ואפילו בקיץ שעבר, לפני שהגענו) שהיתה אזעקת אמת...
בכלל לא הייתי מודעת לסכנה הזו כאן.
עכשיו אני יודעת מה פשר האזעקה, ועדין, כשהיא התחילה לפני שתי דקות בערך, הלב שלי קפץ. זה כנראה חלק מהישראליות שנשאר איתנו בכל מקום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה