פשוט וואו!!
הרגע (יום שלישי, עשר וחצי בלילה) חזרתי משוטטות של שעה בחוץ עם חברה. פשוט מדהים.
הכל התחיל אתמול בכל מיני הפחדות על סופת שלג שמתקרבת ובאה. צפויים לרדת תוך 24 שעות יותר מ-30 ס"מ שלג. תכננתי לעשות מחר קניות אחרונות לקראת הנסיעה (דברים לדרך), אבל אחרי שהודיעו שמחר לא כדאי לנהוג אלא אם כן חייבים, החלטתי שעדיף לנסוע היום. החנות היתה מ-פ-ו-צ-צ-ת! נראה שכולם מתכוניים למצור. עשר בבוקר, אמצע השבוע, החניה מלאה, כל הקופות מאויישות ומלאות. עוד לא ראיתי את החנות במצב כזה.
אחר הצהריים הלכתי עם אייל, נועה והמזחלת לירידה שיש כאן בין שני חלקים של המעונות. יחד עם עוד לא מעט ילדים בגילאים שלהם הם ירדו במדרון שוב ושוב, עד שהחשיך והייתי צריכה לשכנע אותם שהגיע הזמן לחזור הביתה (נשארנו שם אחרונים). זה אחרי שגם אתמול בזמן שאני לימדתי עברית, אבי בילה איתם שם במשך שעה וחצי. הכייף הוא שיש כבר שלג מעולה, אבל עוד לא ממש קר (הכל יחסי) ואפשר להישאר המון זמן בחוץ. בעוד חודש, כשהטמפרטורות יצנחו בעוד 10-20 מעלות אני מאמינה שכבר לא נוכל להישאר בחוץ כל כך הרבה זמן.
התמונה הראשונה אומנם מטושטשת, אבל לא יכולתי לוותר עליה. בהתחלה נועה ואייל גלשו יחד (אפשר לראות אותה מאחוריו). בהמשך, גלשו לבד, בתורות.
אך, מה יהיה עם החיוכים המלאכותיים האלו למצלמה?
בערב, אחרי שהילדים הלכו לישון, והשלג המשיך להצטבר לו, אבי החליט לבדוק אם הברך שלו מספיק חזקה, שלושה חודשים אחרי שהוא קרע את הרצועה ברגל שמאל. ערב לפני, הוא הלך עם החב'רה מהעבודה לראות משחק פוטבול של הפאקרז בפאב. בין קנקן בירה למשנהו, הם דיברו על הסופה הקרבה. אחד מהם אמר שסופות כאלה הן הזמן המושלם לסקי עירוני, כי בלילה מפלסים את השלג בתדירות נמוכה, דבר שגורם לו להצטבר על הכבישים בשכבה שמאפשרת גלישה. "אין כמו סקי ברחובות בשתיים בלילה". בגלל הרגל, אבי חשב שהוא יוותר על סקי השנה.
בזמן המקלחת של הילדים, הוא ראה מהחלון את השכן ממול יוצא החוצה, שם פנס על הראש, מתחבר לסקיס ומתחיל לגלוש. רגל שמגל. תוך עשר דקות הוא שלף מהמחסן את הציוד, התחבר לסקיס, ויצא לדרך. הוא נהנה. מאוד. לברך שלום.
אני יותר פחדנית מאבי, ולמרות שבגלל כל הלבן הזה סך הכל די מואר בחוץ, אני לא אוהבת להסתובב לבד בחוץ בלילה, ולכן ויתרתי בצער על ההחלקה. כשאבי חזר התקשרתי לחברה והצעתי לה לטייל יחד. זה מה שהצלחנו לצלם, אחרי שהמצלמות השתגעו כי מרוב לבן לא ידעו על מה להתמקד. אני רק אציין שבמציאות זה הרבה הרבה יותר יפה ומרשים. תאלצו להאמין לי (או לבוא לבקר ולראות בעצמכם).
למרות שהשלג הגיע מאוחר השנה, הספקנו לקבל טעימה לא רעה בכלל שתשאיר טעם טוב לפני הנסיעה.
מחר כולם בבית, כי כל בתי הספר והגנים באזור סגורים, ומי שלא מוגדר עובד חיוני מתבקש לא להגיע לעבודה. הסופה צפוייה לעבור רק בלילה בין רביעי לחמישי. נקווה שבשדה התעופה בשיקגו יתגברו על כל הבלגן שיווצר עד חמישי בצהריים, כדי שהתוכניות שלנו לא ישתבשו.
הרגע (יום שלישי, עשר וחצי בלילה) חזרתי משוטטות של שעה בחוץ עם חברה. פשוט מדהים.
הכל התחיל אתמול בכל מיני הפחדות על סופת שלג שמתקרבת ובאה. צפויים לרדת תוך 24 שעות יותר מ-30 ס"מ שלג. תכננתי לעשות מחר קניות אחרונות לקראת הנסיעה (דברים לדרך), אבל אחרי שהודיעו שמחר לא כדאי לנהוג אלא אם כן חייבים, החלטתי שעדיף לנסוע היום. החנות היתה מ-פ-ו-צ-צ-ת! נראה שכולם מתכוניים למצור. עשר בבוקר, אמצע השבוע, החניה מלאה, כל הקופות מאויישות ומלאות. עוד לא ראיתי את החנות במצב כזה.
אחר הצהריים הלכתי עם אייל, נועה והמזחלת לירידה שיש כאן בין שני חלקים של המעונות. יחד עם עוד לא מעט ילדים בגילאים שלהם הם ירדו במדרון שוב ושוב, עד שהחשיך והייתי צריכה לשכנע אותם שהגיע הזמן לחזור הביתה (נשארנו שם אחרונים). זה אחרי שגם אתמול בזמן שאני לימדתי עברית, אבי בילה איתם שם במשך שעה וחצי. הכייף הוא שיש כבר שלג מעולה, אבל עוד לא ממש קר (הכל יחסי) ואפשר להישאר המון זמן בחוץ. בעוד חודש, כשהטמפרטורות יצנחו בעוד 10-20 מעלות אני מאמינה שכבר לא נוכל להישאר בחוץ כל כך הרבה זמן.
התמונה הראשונה אומנם מטושטשת, אבל לא יכולתי לוותר עליה. בהתחלה נועה ואייל גלשו יחד (אפשר לראות אותה מאחוריו). בהמשך, גלשו לבד, בתורות.
אך, מה יהיה עם החיוכים המלאכותיים האלו למצלמה?
בערב, אחרי שהילדים הלכו לישון, והשלג המשיך להצטבר לו, אבי החליט לבדוק אם הברך שלו מספיק חזקה, שלושה חודשים אחרי שהוא קרע את הרצועה ברגל שמאל. ערב לפני, הוא הלך עם החב'רה מהעבודה לראות משחק פוטבול של הפאקרז בפאב. בין קנקן בירה למשנהו, הם דיברו על הסופה הקרבה. אחד מהם אמר שסופות כאלה הן הזמן המושלם לסקי עירוני, כי בלילה מפלסים את השלג בתדירות נמוכה, דבר שגורם לו להצטבר על הכבישים בשכבה שמאפשרת גלישה. "אין כמו סקי ברחובות בשתיים בלילה". בגלל הרגל, אבי חשב שהוא יוותר על סקי השנה.בזמן המקלחת של הילדים, הוא ראה מהחלון את השכן ממול יוצא החוצה, שם פנס על הראש, מתחבר לסקיס ומתחיל לגלוש. רגל שמגל. תוך עשר דקות הוא שלף מהמחסן את הציוד, התחבר לסקיס, ויצא לדרך. הוא נהנה. מאוד. לברך שלום.
אני יותר פחדנית מאבי, ולמרות שבגלל כל הלבן הזה סך הכל די מואר בחוץ, אני לא אוהבת להסתובב לבד בחוץ בלילה, ולכן ויתרתי בצער על ההחלקה. כשאבי חזר התקשרתי לחברה והצעתי לה לטייל יחד. זה מה שהצלחנו לצלם, אחרי שהמצלמות השתגעו כי מרוב לבן לא ידעו על מה להתמקד. אני רק אציין שבמציאות זה הרבה הרבה יותר יפה ומרשים. תאלצו להאמין לי (או לבוא לבקר ולראות בעצמכם).
למרות שהשלג הגיע מאוחר השנה, הספקנו לקבל טעימה לא רעה בכלל שתשאיר טעם טוב לפני הנסיעה.מחר כולם בבית, כי כל בתי הספר והגנים באזור סגורים, ומי שלא מוגדר עובד חיוני מתבקש לא להגיע לעבודה. הסופה צפוייה לעבור רק בלילה בין רביעי לחמישי. נקווה שבשדה התעופה בשיקגו יתגברו על כל הבלגן שיווצר עד חמישי בצהריים, כדי שהתוכניות שלנו לא ישתבשו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה