לפני שאייל נולד התלהבתי ממנשאי הקשירה. נראה לי מאוד נח, ואהבתי את הרעיון. אפעס, נסיונות חוזרים (ערסול, בטן לבטן, גב לבטן, מה שתרצו) הבנו שזה כנראה לא ממש בשבילנו, עברנו לבייבי-ביורן (מנשא קשיח) והיינו מאוד מרוצים.
נועה נולדה. החלטנו לתת צ'אנס נוסף למנשא קשירה. ויתרנו.
ואז זהר הגיעה. לא, זו לא טעות, הכוונה לזהר ולא לרוני. זהר וירון הגיעו השנה למדיסון לשנת שבתון. בארץ יש לזהר עסק של ליווי התפתחותי לתינוקות. בין היתר, היא מאוד מעודדת שימוש במנשאי קשירה, וגם מנחה איך להשתמש בהם. דנה, חברה אחרת מכאן, היתה בהריון מתקדם ממני בחודשיים וחצי. בפועל, היא ילדה מאוחר, אני מוקדם, ורועי נולד חודש לפני רוני. מיד אחרי שרועי נולד, התחלנו להיפגש עם זהר פעם בשבוע וללמוד את מה שהיא עושה בארץ בסדנאות.
ואז רוני נולדה. הפלא ופלא, מסתבר שכשיש מי שמראה אחד על אחד איך להשתמש במנשא, זה אחד הדברים הכי נוחים שיש! במיוחד כשיש עוד שני ילדים בבית. רוני מבלה לא מעט זמן במנשא, חלק סתם כי מטיילים, אבל בעיקר כשאני מביאה את אייל ונועה לגן או אוספת אותם.
ולמה בכלל זו סיבה לפוסט בפני עצמו? כי הדבר הכי מוצלח במנשא הזה, הוא האפשרות לשים את רוני על הגב! כן, זו לא טעות, ולא יאמן כמה נח היה להסתובב ככה בשוק האיכרים בשבת האחרונה. כל הפוסט הזה למעשה נכתב רק בשביל התמונות האלו:
אני כידוע ממש לא הטיפוס של סדנאות מהסוג הזה, וגם כשחברות סיפרו לי כמה זה מוצלח הייתי סקפטית. נראה לי שזו הפרסומת הראשונה בבלוג שלנו, אבל אם מישהו מעוניין בסדנא בסגנון, או סתם רוצה לתת מתנה לחברים שילדו (אפשר שיעור פרטי, לא חייבים סדנא שלמה) והוא גר באזור כפר סבא/רעננה, אני ממליצה בחום על זהר (נמצאת בקיבוץ ניר אליהו). אני מניחה שגיגול על זהר קציר יוביל אתכם אליה.
וזו הזדמנות נוספת להגיד לזהר, למקרה שתיכנס לכאן- תודה!
ואם כבר מנשא, הנה סיפור שקרה לפני חודש בערך (אמיתי, לא נגעתי).
יום יפה ואני בחוץ עם הילדים. נועה הולכת לאחד השבילים מסביב, ואני אחריה. רוני במנשא.
ממול מגיע ג'ניפר, שכנה.
ג'ניפר: יש לך שם תינוק?
אני: כן.
ג'ניפר: אבל הוא לא שלך, נכון?
אני: דווקא כן.
ג'ניפר: אבל לא היית בהריון ?!
אני: מסתבר שכן.
ג'ניפר: (פרצוף המום)
נועה נולדה. החלטנו לתת צ'אנס נוסף למנשא קשירה. ויתרנו.
ואז זהר הגיעה. לא, זו לא טעות, הכוונה לזהר ולא לרוני. זהר וירון הגיעו השנה למדיסון לשנת שבתון. בארץ יש לזהר עסק של ליווי התפתחותי לתינוקות. בין היתר, היא מאוד מעודדת שימוש במנשאי קשירה, וגם מנחה איך להשתמש בהם. דנה, חברה אחרת מכאן, היתה בהריון מתקדם ממני בחודשיים וחצי. בפועל, היא ילדה מאוחר, אני מוקדם, ורועי נולד חודש לפני רוני. מיד אחרי שרועי נולד, התחלנו להיפגש עם זהר פעם בשבוע וללמוד את מה שהיא עושה בארץ בסדנאות.
ואז רוני נולדה. הפלא ופלא, מסתבר שכשיש מי שמראה אחד על אחד איך להשתמש במנשא, זה אחד הדברים הכי נוחים שיש! במיוחד כשיש עוד שני ילדים בבית. רוני מבלה לא מעט זמן במנשא, חלק סתם כי מטיילים, אבל בעיקר כשאני מביאה את אייל ונועה לגן או אוספת אותם.
ולמה בכלל זו סיבה לפוסט בפני עצמו? כי הדבר הכי מוצלח במנשא הזה, הוא האפשרות לשים את רוני על הגב! כן, זו לא טעות, ולא יאמן כמה נח היה להסתובב ככה בשוק האיכרים בשבת האחרונה. כל הפוסט הזה למעשה נכתב רק בשביל התמונות האלו:
אני כידוע ממש לא הטיפוס של סדנאות מהסוג הזה, וגם כשחברות סיפרו לי כמה זה מוצלח הייתי סקפטית. נראה לי שזו הפרסומת הראשונה בבלוג שלנו, אבל אם מישהו מעוניין בסדנא בסגנון, או סתם רוצה לתת מתנה לחברים שילדו (אפשר שיעור פרטי, לא חייבים סדנא שלמה) והוא גר באזור כפר סבא/רעננה, אני ממליצה בחום על זהר (נמצאת בקיבוץ ניר אליהו). אני מניחה שגיגול על זהר קציר יוביל אתכם אליה.
וזו הזדמנות נוספת להגיד לזהר, למקרה שתיכנס לכאן- תודה!
ואם כבר מנשא, הנה סיפור שקרה לפני חודש בערך (אמיתי, לא נגעתי).
יום יפה ואני בחוץ עם הילדים. נועה הולכת לאחד השבילים מסביב, ואני אחריה. רוני במנשא.
ממול מגיע ג'ניפר, שכנה.
ג'ניפר: יש לך שם תינוק?
אני: כן.
ג'ניפר: אבל הוא לא שלך, נכון?
אני: דווקא כן.
ג'ניפר: אבל לא היית בהריון ?!
אני: מסתבר שכן.
ג'ניפר: (פרצוף המום)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה