כמו שכתבתי, ביום שני, יומיים לפני ערב החג, ניצלנו את חופשת labor day ונפגשנו עם החבר'ה הישראלים לציין את החג. את ארוחת החג בחרנו לערוך עם חברים טובים, המהווים תחליף למשפחה. מכיוון שאלו לא היו פנויים ביום רביעי החלטנו שארוחת החג תעבור אחר כבוד ליום שישי. הי, בגולה (כן, אנחנו בגולה כרגע) חוגגים כל חג יום יותר, ככה שיום שישי אפילו היה עדין חג.
בגלל שלא רצינו (אני, על מי אני עובדת. לאבי זה לא ממש מזיז) שערב החג יעבור לו סתם כך, בבוקר הילדים הביאו לגן עוגת דבש, לחלק לחבר'ה. בהמשך הזמנו את עדי והגר, שגרים מעבר לחצר, שיקפצו בין העבודה לארוחת הערב להרמת כוסית קצרה ותפוח בדבש. העיקר שזה לא יהיה סתם עוד יום.
ביום שישי בבוקר עדין לא ידענו אם ארוחת החג תתקיים, בגלל שיום לפני נועה החליטה שזה הזמן להביא הביתה וירוס מהגן, ובעודה מרכיבה את הפליימוביל שהרגע קיבלה מסבא וסבתא לכבוד החג, הקיאה ללא כל התראה מוקדמת. אני לא יודעת איך, אבל למזלי היא הצליחה לנווט בין השטיח לבין כל חלקי הפליימוביל. יצאתי בזול. אחרי שידור חוזר בהמשך הערב, והעלאת חום, הודענו לחבר'ה שנראה מה מצבה בבוקר. לשמחתנו, בבוקר לא היה זכר לאותו וירוס, ככה שהוחלט שממשיכים כרגיל.
מה כרגיל? ערב לפני הייתי אמורה להכין חלק מהדברים, ועכשיו לא רק שלא הכנתי, גם יש לי שתי בנות בבית במקום אחת. מזל שאני מאלו שהרבה יותר אפקטיבים תחת לחץ. הרבה לפני שהחבר'ה הגיעו, הבית כבר היה מוכן ומזומן. בזכות אסף לראשונה בחיי נחשפתי ל"סדר ראש השנה". כשדנה אמרה שהיא תארגן את "סימני החג" אמרתי שאין בעיה. לא הבנתי בכלל בכמה דברים מדובר... לצערי לא היינו מוכנים לזה, ולהבדיל מסדר פסח, בו דאגנו שהילדים יגיעו שבעים, הפעם אייל כבר חיכה בקוצר רוח לאוכל. אחרי כמה סימנים, ביקשנו מאסף להאיץ... בפעם הבאה אני כבר אהיה מוכנה! :-)
היה ערב מוצלח, בהחלט הורגשה אוירת החג למרות שמסביב עסקים כרגיל. מוזר לשבת בבית, סביב שולחן חגיגי, עם חברים, כשבחוץ כולם משחקים כרגיל בחצר.
וכמובן רוני שדיגמנה תינוקות למופת. בתחילת הערב היא ישבה איתנו. בהמשך כשהייתי זקוקה לשתי הידיים היא שיחקה בפינה שארגנו לה (אחרי ששולחנות החג השתלטו על כל האיזור שבו היא בדרך כלל נמצאת), וכמובן שמחה שחזרה להיות איתנו לאחר הארוחה.
שנה טובה!
בגלל שלא רצינו (אני, על מי אני עובדת. לאבי זה לא ממש מזיז) שערב החג יעבור לו סתם כך, בבוקר הילדים הביאו לגן עוגת דבש, לחלק לחבר'ה. בהמשך הזמנו את עדי והגר, שגרים מעבר לחצר, שיקפצו בין העבודה לארוחת הערב להרמת כוסית קצרה ותפוח בדבש. העיקר שזה לא יהיה סתם עוד יום.
ביום שישי בבוקר עדין לא ידענו אם ארוחת החג תתקיים, בגלל שיום לפני נועה החליטה שזה הזמן להביא הביתה וירוס מהגן, ובעודה מרכיבה את הפליימוביל שהרגע קיבלה מסבא וסבתא לכבוד החג, הקיאה ללא כל התראה מוקדמת. אני לא יודעת איך, אבל למזלי היא הצליחה לנווט בין השטיח לבין כל חלקי הפליימוביל. יצאתי בזול. אחרי שידור חוזר בהמשך הערב, והעלאת חום, הודענו לחבר'ה שנראה מה מצבה בבוקר. לשמחתנו, בבוקר לא היה זכר לאותו וירוס, ככה שהוחלט שממשיכים כרגיל.מה כרגיל? ערב לפני הייתי אמורה להכין חלק מהדברים, ועכשיו לא רק שלא הכנתי, גם יש לי שתי בנות בבית במקום אחת. מזל שאני מאלו שהרבה יותר אפקטיבים תחת לחץ. הרבה לפני שהחבר'ה הגיעו, הבית כבר היה מוכן ומזומן. בזכות אסף לראשונה בחיי נחשפתי ל"סדר ראש השנה". כשדנה אמרה שהיא תארגן את "סימני החג" אמרתי שאין בעיה. לא הבנתי בכלל בכמה דברים מדובר... לצערי לא היינו מוכנים לזה, ולהבדיל מסדר פסח, בו דאגנו שהילדים יגיעו שבעים, הפעם אייל כבר חיכה בקוצר רוח לאוכל. אחרי כמה סימנים, ביקשנו מאסף להאיץ... בפעם הבאה אני כבר אהיה מוכנה! :-)
היה ערב מוצלח, בהחלט הורגשה אוירת החג למרות שמסביב עסקים כרגיל. מוזר לשבת בבית, סביב שולחן חגיגי, עם חברים, כשבחוץ כולם משחקים כרגיל בחצר.
וכמובן רוני שדיגמנה תינוקות למופת. בתחילת הערב היא ישבה איתנו. בהמשך כשהייתי זקוקה לשתי הידיים היא שיחקה בפינה שארגנו לה (אחרי ששולחנות החג השתלטו על כל האיזור שבו היא בדרך כלל נמצאת), וכמובן שמחה שחזרה להיות איתנו לאחר הארוחה.
שנה טובה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה