תמונות בעיקר

סוף סוף הורדתי היום תמונות מהמצלמה.

כבר הספקתי לשכוח. טוב שיש תמונות להזכיר. הפעם היינו בסימן של לחזור על דברים שעשינו לפני שנתיים וויתרנו עליהם בשנה שעברה. הפעם אני אצרף גם תמונות ישנות, כי בזמן הזה לפני שנתיים הבלוג היה בשביתה :-)

ביום שישי שעבר היה המצעד לכבוד ה Home coming של האוניברסיטה. לפני שנתיים היינו לגמרי בהלם ממה שקורה כי לא ידענו למה לצפות, וגם בעיקר היה לנו קר:

בשנה שעברה ויתרנו כי היה קר אפילו יותר, אבל השנה, כנראה לפי הזמנה, היה מזג אויר קייצי. עמדנו עם חברים של אייל מהגן, ותמונות בהן צולמנו על ידי אחת האמהות אולי יגיעו אלינו בהמשך. האטרקציה העיקרית לילדים במצעד הזה היא שלל הסוכריות והממתקים המושלכים לעברם. אייל הפתיע בנדיבותו, כשנתן ממתקים לחברים שהתאכזבו שלא קיבלו ולילדה שהצטרפה אליהם לקראת הסוף. סך הכל, זה המצעד החמישי בסגנון שצפינו בו ופעם ראשונה שלמדנו מהמקומיים והצטיידנו מראש בשקית לממתקים. האם זה אומר שהתאקלמנו?

ביום שבת, JK, שעבד איתי בטוואר (וכיום עובד ביפן) היה בנסיעת עבודה בשיקגו "קפץ" לביקור. אתם יכולים לדמיין בארץ מישהו ש"קופץ" לביקור למרחק של שעתיים וחצי נסיעה?
באותו זמן היה בית פתוח באחת מתחנות כיבוי האש המקומיות. חשבנו שזה לא ממש יעניין אותו אז התפצלנו. בזמן שטיילתי איתו ועם רוני דרך היער והאגם עד לפיקניק פוינט וחזרה, אבי נסע עם אייל ונועה לתחנת כיבוי האש. לעומת הביקור לפני שנתיים בו שניהם היו קטנטנים (אייל היה יותר צעיר מנועה בביקור הנוכחי. ככה זה כשעברו שנתיים והפער בינים הוא שנה ושמונה :-) ), הפעם היתה להם סבלנות לחכות בתור לסיבוב בכבאית (שכמובן הותקנו בה כסאות בטיחות לילדים הקטנים יותר).

לפני שנתיים זה נראה כך (האמת? אייל ממש לא השתנה):


ואילו לפני שבוע זה נראה כך:

סוף השבוע הנוכחי עבר רגוע יחסית. בעיקר ניצלנו את מזג האויר הקריר (עדין לא קר מידי) והנעים לבילוי בחוץ. חלק מהתמונות הן מהיום אחר הצהריים, וחלק מסיבוב באחד הבקרים לאחרונה למתקן טיפוס בחצר בית הספר השכן (שנראה כמו כל פארק. בית ספר מוקף במדשאה ענקית ללא כל גדר באופק).