הכותרת של הפוסט לא משאירה הרבה מקום לדמיון.
הגענו למדיסון באוגוסט 2008 לתקופה של שנתיים. כרגע אנחנו נמצאים בשנתנו השלישית ומסתבר שגם האחרונה כאן.
שמח? עצוב? גם וגם. הבית שלנו נמצא בישראל, וגם המשפחה שלנו. נחשפנו להרבה דברים טובים שיש "מחוץ לבית" במהלך השנתיים האחרונות. שמח, כי אנחנו שמחים לחזור הביתה, ואם בחרנו לעשות את זה, אז זה מן הסתם מה שאנחנו רוצים. עצוב? גם. מה לעשות, מסתבר שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני לא יודעת איך זה יתפתח, אבל נראה לי שבשנה הקרובה פוסטים רבים יאופיינו ב"הפעם האחרונה ש...". מצד אחד שנה זה המון זמן לפרידה ממקום אהוב. מצד שני, זה שכבר יש החלטה ואנחנו יודעים מה מצפה לנו, יתן לנו להנות אפילו יותר מהדברים במהלך השנה הקרובה. הידיעה לדוגמא שעכשיו זה ההלואין האחרון שלנו, גורמת לנו לרצות להרגיש אותו יותר מאשר בשנה שעברה.
שנה מעניינת מחכה לנו :-)
הגענו למדיסון באוגוסט 2008 לתקופה של שנתיים. כרגע אנחנו נמצאים בשנתנו השלישית ומסתבר שגם האחרונה כאן.
שמח? עצוב? גם וגם. הבית שלנו נמצא בישראל, וגם המשפחה שלנו. נחשפנו להרבה דברים טובים שיש "מחוץ לבית" במהלך השנתיים האחרונות. שמח, כי אנחנו שמחים לחזור הביתה, ואם בחרנו לעשות את זה, אז זה מן הסתם מה שאנחנו רוצים. עצוב? גם. מה לעשות, מסתבר שאי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני לא יודעת איך זה יתפתח, אבל נראה לי שבשנה הקרובה פוסטים רבים יאופיינו ב"הפעם האחרונה ש...". מצד אחד שנה זה המון זמן לפרידה ממקום אהוב. מצד שני, זה שכבר יש החלטה ואנחנו יודעים מה מצפה לנו, יתן לנו להנות אפילו יותר מהדברים במהלך השנה הקרובה. הידיעה לדוגמא שעכשיו זה ההלואין האחרון שלנו, גורמת לנו לרצות להרגיש אותו יותר מאשר בשנה שעברה.
שנה מעניינת מחכה לנו :-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה