נשארו לנו תשעה ימים לקפל את שלוש השנים האחרונות לתוך תשע מזוודת. מכיוון שבנוסף לכל הסידורים יש שלושה ילדים שנמצאים איתי בבית כבר שלושה חודשים, זו משימה שכדי לעמוד בה היינו צריכים להתחיל להתארגן מספיק זמן מראש.
זה התחיל עם חברים ששלחו מכולה, וקיבלנו הזדמנות לשלוח כמה קופסאות. המשיך עם עוד חברים ששלחו מכולה, ובהתראה של כמה שעות יכולנו לשלוח עוד כמה חפצים כי התפנה מקום.
בין לבין התארגנו על מכירת הציוד. התחלנו בקובץ מסודר שכלל תמונות, מחיר, ותאריך בו הפריט יהיה זמין (ותודה לרונן וחמוטל על הרעיון). הקובץ נשלח למכרים שלנו במדיסון, ותוך יומיים מספר פריטים נלקחו. עוד קצת מודעות בקרייגס ליסט (אתר מכירות מיד שניה) ועוד כמה פריטים גדולים נעלמו.
השלב הבא היה התארגנות ל-moving sale. את המיון הראשוני התחלנו לפני משלוח המכולה שהיה כבר לפני חודש, ולאט לאט טפטפנו לילדים שיש כמות מוגבלת של צעצועים שנוכל לקחת, ואת השאר, אם הם מעוניינים הם יכולים לתת מתנה לחברים או למכור. לשמחתי, פריטים שהם יודעים שחברים יאהבו הם בחרו לתת להם, ואת השאר שמנו בצד למכירה. אמנם הכל היה בהבנה והסכמה, אבל לא ברור לי כמה הנושא הופנם, ופחדתי שברגע האמת יהיה להם קשה. בגלל זה היה חשוב לי לערב אותם בתהליך כמה שיותר. כשלב ראשון התיישבנו להכין שלטים:
אמנם היה גשום ביום של המכירה, אבל בכל זאת, לשמחתנו, רוב הדברים כבר נעלמו מהבית, ועכשיו אפשר להתחיל לארוז.
מסתבר שלאייל יש גנים יהודים טובים של סוחר. הוא נכנס חזק לנושא המכירות, והיום הוא נכנס הביתה ואומר לי:
אייל: "אמא, תראי מה איאן (הבן של השכנים) נתן לי". אני רואה 15 סנט.
אני: "למה הוא נתן לך כסף?"
אייל: "כי מכרתי לו אבנים".
אני: ??????????
אחרי ההלם הראשוני הסברתי לו שהוא לא יכול להרים מהרחוב אבנים ולמכור לילדים, ושאני מבקשת שהוא יחזיר את הכסף. הילדים דווקא התלהבו מהרעיון ובמשך כמה דקות הם נתנו לאייל כסף, והוא נתן להם בתמורה אבנים, ואז החזיר את הכסף. מישהו מחפש איש מכירות שימכור קרח לאסקימואים?
זה התחיל עם חברים ששלחו מכולה, וקיבלנו הזדמנות לשלוח כמה קופסאות. המשיך עם עוד חברים ששלחו מכולה, ובהתראה של כמה שעות יכולנו לשלוח עוד כמה חפצים כי התפנה מקום.
בין לבין התארגנו על מכירת הציוד. התחלנו בקובץ מסודר שכלל תמונות, מחיר, ותאריך בו הפריט יהיה זמין (ותודה לרונן וחמוטל על הרעיון). הקובץ נשלח למכרים שלנו במדיסון, ותוך יומיים מספר פריטים נלקחו. עוד קצת מודעות בקרייגס ליסט (אתר מכירות מיד שניה) ועוד כמה פריטים גדולים נעלמו.
השלב הבא היה התארגנות ל-moving sale. את המיון הראשוני התחלנו לפני משלוח המכולה שהיה כבר לפני חודש, ולאט לאט טפטפנו לילדים שיש כמות מוגבלת של צעצועים שנוכל לקחת, ואת השאר, אם הם מעוניינים הם יכולים לתת מתנה לחברים או למכור. לשמחתי, פריטים שהם יודעים שחברים יאהבו הם בחרו לתת להם, ואת השאר שמנו בצד למכירה. אמנם הכל היה בהבנה והסכמה, אבל לא ברור לי כמה הנושא הופנם, ופחדתי שברגע האמת יהיה להם קשה. בגלל זה היה חשוב לי לערב אותם בתהליך כמה שיותר. כשלב ראשון התיישבנו להכין שלטים:
אמנם היה גשום ביום של המכירה, אבל בכל זאת, לשמחתנו, רוב הדברים כבר נעלמו מהבית, ועכשיו אפשר להתחיל לארוז.
מסתבר שלאייל יש גנים יהודים טובים של סוחר. הוא נכנס חזק לנושא המכירות, והיום הוא נכנס הביתה ואומר לי:
אייל: "אמא, תראי מה איאן (הבן של השכנים) נתן לי". אני רואה 15 סנט.
אני: "למה הוא נתן לך כסף?"
אייל: "כי מכרתי לו אבנים".
אני: ??????????
אחרי ההלם הראשוני הסברתי לו שהוא לא יכול להרים מהרחוב אבנים ולמכור לילדים, ושאני מבקשת שהוא יחזיר את הכסף. הילדים דווקא התלהבו מהרעיון ובמשך כמה דקות הם נתנו לאייל כסף, והוא נתן להם בתמורה אבנים, ואז החזיר את הכסף. מישהו מחפש איש מכירות שימכור קרח לאסקימואים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה