סוף שנה בגן

היום היה היום האחרון של השנה בגן של אייל. מכיוון שזה גן של האוניברסיטה, הסמסטרים מקבילים לאלו של הלימודים הגבוהים. החל משבוע הבא מתחיל סמסטר קיץ במתכונת די דומה לשנה שהיתה (וגם אותו תשלום. רק השם שונה והצוות טיפה מתחלף).
כיאה לכל דבר, גם לזה מתייחסים ברצינות גמורה. היה "טקס" קטן בגן בנוכחות ההורים, בו כל ילד בתורו ניגש לגננות ללחוץ את היד ולקבל קלסר אישי המתעד את השנה שחלפה בגן (משהו באמת מדהים) בתמונות (לכל ילד תמונות בעיקר שלו וגם קצת עם החברים) ובמלל. לקלסר הוצמדה תעודה ושקית הפתעות. לאחר הטקס היתה לילדים הופעה קצרה ונחמדה.
בתמונה אייל עם פטי וקייטי, שתי הגננות (הנפלאות!) ששנה הבאה יהיו הגננות של נועה לשמחתי הרבה.

למרות ההופעה וההתרגשות לדעתי מה שאייל הכי אהב היום היו שקית ההפתעות שקיבל והנסיעה הביתה באוטובוס (ביקשו לא לבוא ברכבים כי אין מספיק חניה כולם). לא יודעת עד כמה השאר דיבר אליו.

לגבי האמריקאים, מדהימה אותי הרצינות שבה מתייחסים לכל דבר. שכן, שהבן שלו יחד עם אייל בגן ראה אותי הבוקר ואיחל לי: Happy graduation. זה הזכיר לי שלפני שבועיים בערך, שכן אחר ראה שפגשתי בבוקר איחל לי: Happy mother's day. בהמשך היום שמעתי את זה מעוד שכן. כל מיני דברים שבארץ לא ממש ייחסנו להם חשיבות (ועדין לא) ואני כל פעם מופתעת מההתייחסות כאן.
לא ממש יודעת מה אני חושבת על זה. מצד אחד נחמדה תשומת הלב. מצד שני, קצת מוזר. עוד לא התרגלתי.