3:40:00

ככה זה נגמר אחרי שלוש שעות וארבעים דקות (בדיוק!):

(ותסלחו לי על פס הקול, ניסיתי ללא הצלחה למשוך את תשומת ליבו של אבי שהתלונן שהתאכזב שלא ראה אותנו בסיום. לפחות יש לי הוכחה).

לפני חמישה חודשים בערך אמנון העלה את הרעיון שהוא ואבי ירוצו מרתון.
לפני 18 שבועות הם התחילו להתאמן לפי תוכנית מסודרת.
היום בבוקר הם יצאו מוקדם מהבית.
בשעה 7:30 זינקו יחד עם עוד 1500 איש למרתון המלא.
אחרי שעתיים חיכינו לאורך המסלול, אייל ונועה היו מצויידים ברעשנים וככה זה נראה:

משם נסענו לנקודת הסיום לחכות להם.
ואחרי כמה דקות של התאוששות:

ועוד כמה מילים. מדהים היה לראות את העיר היום. לאורך כל המסלול עומדים אנשים שמעודדים. חלקם את מי שמכירים, וחלקם סתם. על החזה של כל רץ היה פתק עם המספר, ובנוסף היה רשום השם, ככה שהמעודדים קראו שמית לכל אחד שרץ. פשוט היה יפה לראות. במקום שבו הלכנו לראות את אבי לאורך המסלול הם עברו פעמיים. כשהיינו שם כבר היו חבר'ה שרצו חזרה והיה מדהים לראות איך הרצים שעוד בכיוון ההלוך מפרגנים ומריעים לאלו שכבר בדרך חזרה. האוירה הספורטיבית עושה רק חשק לרוץ.

(תיזהרי עם מה שאת מבקשת לעצמך. מחר אני רושם אותך לחצי מרתון של שנה הבאה. מיד אחרי שאצליח לעמוד על הרגליים שוב)