שנה חלפה, שנה באה...

לא להאמין, אבל אנחנו כאן כבר שנה!
בימים האחרונים אבי ואני חושבים המון על השנה הזו, מנסים להבהיר לעצמנו את המצב, מה אוהבים יותר? מה פחות? רוצים לחזור (זה הנושא היחיד לגביו אנחנו לא מתואמים...)? מתי לחזור?
הראש מלא במחשבות, וגם התחלתי לכתוב פוסט שמהווה מעין "סיכום שנה" עבורנו בעיקר, לגבינו, לגבי הילדים ועל השנה האחרונה בכלל.
בינתיים הפוסט הזה יחכה לו בטיוטות... אולי יום אחד גם יהיה לי אומץ לפרסם אותו...

בינתיים אנחנו כאן. אתמול ניצלנו את העובדה שההורים שלי כאן בביקור וישנים בבית צמוד אלינו, ויצאנו! כן, פעם ראשונה מאז שהגענו! גם יציאה פעם בשנה זה משהו...
מחר נחגוג לנועה יומולדת שנתיים עם החברים, ובשבוע הבא אייל יתחיל ללכת בגן לכיתה של הקואלה, הכיתה של ה"גדולים", ונועה לעומתו, תלך לראשונה לכיתת ה"צ'יפמאנק", זו שאייל היה בא בשנה האחרונה, אחרי שנתיים שהיתה בבית.
אני אתחיל ללמד פעם בשבוע עברית חבורת ילדים אמריקאים (מי היה מאמין שאני אהיה מורה?? בסוף), ולגבי הבקרים עוד לא ממש התחלתי לחפש משהו... זה יקרה ברגע שהילדים יקלטו בגן.
ואבי? ממשיך לכתוב מאמרים בקצב. מבחינתו, כי זה מה שהוא יודע לעשות, טוב בו, ולזה משלמים לו. מבחינתי? כי זה יכול להגדיל את הסיכוי למצוא משרה בארץ בזמן הקרוב (ואם תחזרו לחוסר התאום בפסקה הראשונה, נחשו מי חושב מה?).

בינתיים נמשיך לטייל ולנסות למצות את הטבע המדהים שפה לפני בוא החורף, בו נסתגר חזרה בבית.