שנה טובה!
אם השנה הזו תמשיך כמו שהיא התחילה בהחלט יש לנו למה לצפות. יהיה עמוס אבל כדאי!
אז מה היה לנו כאן במדיסון?
נתחיל טיפה לפני סוף השבוע. ביום חמישי הלכנו לראשונה לחוג שחיה עם אייל ונועה. היה נהדר, ואייל ונועה מאוד נהנו. אם נשכיל לקחת מצלמה בשבוע הבא, אני מבטיחה לפרט יותר. מכיוון שהבריכה בה הם שוחים נמצאת בחלק המזרחי של העיר, החלטנו שאחרי שיעור שחייה מעייף, זו הזדמנות טובה לדגום מסעדה שנמצאת לא רחוק משם (אנחנו גרים בחלק המערבי, מרחק 10עשר דקות נסיעה לכל היותר) ולא לחכות עד שנגיע הביתה כדי לארגן ארוחת ערב. מדובר במסעדה שנקראת Ella's delli, שהיא מסעדה יהודית אמריקאית. בחוץ יש קרוסלה, וכל המסעדה מבפנים נראית כמו קרקס. ממש מתחת לתקרה מתוחים כבלים עליהם עוברות כל מיני דמויות מצד לצד, בכל השולחנות יש משחק כלשהו (לגו/ רכבת) שמעליו זכוכית, אבל תמיד יש פריט אותו אפשר להזיז בעזרת מגנט. בקיצור, גן עדן לילדים. די משעשע לראות בתפריט Matza ball (יענו קיינדלעך) או גפילטע-פיש או קוגל ושאר מאכלים יהודיים. זה נחמד בעיקר בשביל החוויה, פחות בשביל הטעם.
אני מניחה שאפשר לחזור לענייני החג.
מכיוון שבמהלך השבוע הגננת של נועה התייעצה איתי לגבי פעילות שהיא יכולה לערוך לילדים לכבוד ראש השנה (נועה היא הילדה היהודייה היחידה בגן) אמרתי שאני אביא עוגת דבש. ביום שישי גם אייל וגם נועה הביאו עוגות לגן והיו מאוד גאים. בערב הלכנו לארוחת חג אצל רונן וחמוטל, שלהם ארבעה ילדים קטנים. אמנם רק שתי משפחות, אבל מכיוון שמעורבים כאן גם שישה ילדים היה שמח ביותר, אווירה מאוד נעימה ובעיקר טעים! עוד יתרון כשיש מעט משתתפים והרבה ילדים קטנים הוא שאפשר להתחיל מוקדם בהתאם לשעות של הילדים. היה מאוד נחמד. אם רונן וחמוטל קוראים כאן במקרה- אז תודה!
לשבת בבוקר רצינו לארגן פעילות שקשורה לחג בדרך זו או אחרת ולכן הלכנו לקטוף תפוחים. בשנה שעברה הלכנו לקטיף חודש מאוחר יותר והיה קרררררררררררר. הפעם חיכינו שקצת יתחמם (בלילות ובבקרים קר) ונהננו ממזג אויר נפלא. אייל קטף מעט תפוחים אבל בעיקר נהנה לשבת בעגלה שהיתה אמורה לשמש להובלת התפוחים. נועה לעומתו פשוט נשארה בעגלה וחיכתה שהתפוחים יגיעו אליה. היא יצאה רק כדי להאכיל את הכבשים שהיו שם. מכיוון שהזמנו לא מעט אורחים ליום ראשון, אבי ואני קטפנו כמות מכובדת של תפוחים.
היום, יום ראשון, הלכנו בבוקר ל- Willy street fair. בשנה שעברה היינו שם עם חברים, נהננו מהברדק והשתוללנו באחת מההופעות. רחוב ווילי זהו רחוב ההיפים של מדיסון, וזו האוירה של היריד. השנה הגענו מוקדם יותר, וגילינו שיש בתחילת היום תהלוכה של כל מיני היפים שלא כל כך יודעים מה לעשות עם עצמם, אז הם מתחפשים נחמד, או סתם לובשים סחבות ועושים שמח. אם מישהו מחפש רעיון נחמד לפורים, היתה שם משפחה שהתחפשו לפלמינגו (לבוש שחור/ורוד זוהר והלכו על קביים), והאב היה "מנקה קקי של פלמינגו" והסתובב עם יעה ענק ועליו כדורים בצבע ורוד זוהר. ראינו, נהננו, אכלנו, והפעם הלכנו לפני ההופעות כי לא רצינו לחכות. גם רצינו שהילדים יספיקו לנוח צהריים כי ידענו שיהיה להם ערב עמוס.
זוהי מכונית שמוציאה בועות סבון אם זה לא מובן:
מי יותר גדול, נועה או הפיצה?
טעיםםםםםםםם:
אוכלוסיית הישראלים במדיסון גדלה מאוד לאחרונה. לקראת החג התחלנו לחשוב איך/ עם מי עושים את ארוחת החג, ולכן מאוד שמחנו שהוזמנו לארוחה, כי כך יכולנו לפשט את הבעיה (בדרך כלל המשפחות שגרות כאן בשכונה חוגגות יחד וזה כבר הרבה אנשים). מכיוון שכן רצינו לציין את החג גם עם האחרים, החלטנו להזמין אלינו להרמת כוסית. חצר גדולה יש? יש! אז אם מזמינים מה זה משנה כמה אנשים? הזמנו את כל החבר'ה הישראלים שאנחנו מכירים, וכתבנו בהזמנה שירגישו חופשי "להעביר הלאה". לא ידענו מראש מי וכמה יבואו, אבל זה משנה? דאגנו לשתיה ולמה שקשור לחג (תפוח בדבש, רימון, עוגות דבש, דובשניות) ואמרנו שכל אחד יביא משהו. בשתי מילים: היה שמח! בסופו של דבר היינו 26 מבוגרים ו- 21 ילדים. אחרי שעה בערך התחיל גשם למרות התחזיות (ואתם מתלוננים על החזאים בארץ? נראה אתכם כאן) וכולנו הצטופפנו בביתנו הקט, זה פרט שולי. באיזשהו שלב אחד החברים עלה למעלה, לחדר הילדים, ירד והודיע שיש מקום לדחוס עוד שני ילדים שם. אני לא חושבת שאפשר היה לראות את הרצפה בבית! דברים כאלו לא היו לנו מעולם בארץ, ואני בטוחה שיחסרו לנו מאוד. תמיד יש מי שנשאר בסוף לעזור. הפעם זהר וירון עם הילדים לא יצאו עד שהקומה למטה היתה נקייה כמעט לגמרי. אייל ונועה מתורגלים מהגן, ולכן עלו לחדר וישר התחילו לשיר לעצמם Clean up וכך גם החדר סודר די מהר. זהו, עכשיו אנחנו נחים, הבית נקי, ויש הרבה שאריות. מי בא?
זו תמונה מההתחלה, עוד לפני הגשם, אבל גם בהרכב חסר עדיין:
מי שהתקשר מהארץ להגיד שנה טובה מאוד חימם את הלב, גם הברכה מיובל שהגיעה בדואר שימחה אותנו מאוד. תמיד כייף לשמוע מכם. אומנם כמו שאתם קוראים יש לנו כאן לא מעט חברים, אבל אין כמו החברים/ משפחה מהבית, אז תודה!
שתהייה לכולם שנה טובה. עסוקה, שמחה, ובעיקר בריאה.
אם השנה הזו תמשיך כמו שהיא התחילה בהחלט יש לנו למה לצפות. יהיה עמוס אבל כדאי!
אז מה היה לנו כאן במדיסון?
נתחיל טיפה לפני סוף השבוע. ביום חמישי הלכנו לראשונה לחוג שחיה עם אייל ונועה. היה נהדר, ואייל ונועה מאוד נהנו. אם נשכיל לקחת מצלמה בשבוע הבא, אני מבטיחה לפרט יותר. מכיוון שהבריכה בה הם שוחים נמצאת בחלק המזרחי של העיר, החלטנו שאחרי שיעור שחייה מעייף, זו הזדמנות טובה לדגום מסעדה שנמצאת לא רחוק משם (אנחנו גרים בחלק המערבי, מרחק 10עשר דקות נסיעה לכל היותר) ולא לחכות עד שנגיע הביתה כדי לארגן ארוחת ערב. מדובר במסעדה שנקראת Ella's delli, שהיא מסעדה יהודית אמריקאית. בחוץ יש קרוסלה, וכל המסעדה מבפנים נראית כמו קרקס. ממש מתחת לתקרה מתוחים כבלים עליהם עוברות כל מיני דמויות מצד לצד, בכל השולחנות יש משחק כלשהו (לגו/ רכבת) שמעליו זכוכית, אבל תמיד יש פריט אותו אפשר להזיז בעזרת מגנט. בקיצור, גן עדן לילדים. די משעשע לראות בתפריט Matza ball (יענו קיינדלעך) או גפילטע-פיש או קוגל ושאר מאכלים יהודיים. זה נחמד בעיקר בשביל החוויה, פחות בשביל הטעם.
אני מניחה שאפשר לחזור לענייני החג.
מכיוון שבמהלך השבוע הגננת של נועה התייעצה איתי לגבי פעילות שהיא יכולה לערוך לילדים לכבוד ראש השנה (נועה היא הילדה היהודייה היחידה בגן) אמרתי שאני אביא עוגת דבש. ביום שישי גם אייל וגם נועה הביאו עוגות לגן והיו מאוד גאים. בערב הלכנו לארוחת חג אצל רונן וחמוטל, שלהם ארבעה ילדים קטנים. אמנם רק שתי משפחות, אבל מכיוון שמעורבים כאן גם שישה ילדים היה שמח ביותר, אווירה מאוד נעימה ובעיקר טעים! עוד יתרון כשיש מעט משתתפים והרבה ילדים קטנים הוא שאפשר להתחיל מוקדם בהתאם לשעות של הילדים. היה מאוד נחמד. אם רונן וחמוטל קוראים כאן במקרה- אז תודה!
לשבת בבוקר רצינו לארגן פעילות שקשורה לחג בדרך זו או אחרת ולכן הלכנו לקטוף תפוחים. בשנה שעברה הלכנו לקטיף חודש מאוחר יותר והיה קרררררררררררר. הפעם חיכינו שקצת יתחמם (בלילות ובבקרים קר) ונהננו ממזג אויר נפלא. אייל קטף מעט תפוחים אבל בעיקר נהנה לשבת בעגלה שהיתה אמורה לשמש להובלת התפוחים. נועה לעומתו פשוט נשארה בעגלה וחיכתה שהתפוחים יגיעו אליה. היא יצאה רק כדי להאכיל את הכבשים שהיו שם. מכיוון שהזמנו לא מעט אורחים ליום ראשון, אבי ואני קטפנו כמות מכובדת של תפוחים.
היום, יום ראשון, הלכנו בבוקר ל- Willy street fair. בשנה שעברה היינו שם עם חברים, נהננו מהברדק והשתוללנו באחת מההופעות. רחוב ווילי זהו רחוב ההיפים של מדיסון, וזו האוירה של היריד. השנה הגענו מוקדם יותר, וגילינו שיש בתחילת היום תהלוכה של כל מיני היפים שלא כל כך יודעים מה לעשות עם עצמם, אז הם מתחפשים נחמד, או סתם לובשים סחבות ועושים שמח. אם מישהו מחפש רעיון נחמד לפורים, היתה שם משפחה שהתחפשו לפלמינגו (לבוש שחור/ורוד זוהר והלכו על קביים), והאב היה "מנקה קקי של פלמינגו" והסתובב עם יעה ענק ועליו כדורים בצבע ורוד זוהר. ראינו, נהננו, אכלנו, והפעם הלכנו לפני ההופעות כי לא רצינו לחכות. גם רצינו שהילדים יספיקו לנוח צהריים כי ידענו שיהיה להם ערב עמוס.זוהי מכונית שמוציאה בועות סבון אם זה לא מובן:
מי יותר גדול, נועה או הפיצה?
טעיםםםםםםםם:
אוכלוסיית הישראלים במדיסון גדלה מאוד לאחרונה. לקראת החג התחלנו לחשוב איך/ עם מי עושים את ארוחת החג, ולכן מאוד שמחנו שהוזמנו לארוחה, כי כך יכולנו לפשט את הבעיה (בדרך כלל המשפחות שגרות כאן בשכונה חוגגות יחד וזה כבר הרבה אנשים). מכיוון שכן רצינו לציין את החג גם עם האחרים, החלטנו להזמין אלינו להרמת כוסית. חצר גדולה יש? יש! אז אם מזמינים מה זה משנה כמה אנשים? הזמנו את כל החבר'ה הישראלים שאנחנו מכירים, וכתבנו בהזמנה שירגישו חופשי "להעביר הלאה". לא ידענו מראש מי וכמה יבואו, אבל זה משנה? דאגנו לשתיה ולמה שקשור לחג (תפוח בדבש, רימון, עוגות דבש, דובשניות) ואמרנו שכל אחד יביא משהו. בשתי מילים: היה שמח! בסופו של דבר היינו 26 מבוגרים ו- 21 ילדים. אחרי שעה בערך התחיל גשם למרות התחזיות (ואתם מתלוננים על החזאים בארץ? נראה אתכם כאן) וכולנו הצטופפנו בביתנו הקט, זה פרט שולי. באיזשהו שלב אחד החברים עלה למעלה, לחדר הילדים, ירד והודיע שיש מקום לדחוס עוד שני ילדים שם. אני לא חושבת שאפשר היה לראות את הרצפה בבית! דברים כאלו לא היו לנו מעולם בארץ, ואני בטוחה שיחסרו לנו מאוד. תמיד יש מי שנשאר בסוף לעזור. הפעם זהר וירון עם הילדים לא יצאו עד שהקומה למטה היתה נקייה כמעט לגמרי. אייל ונועה מתורגלים מהגן, ולכן עלו לחדר וישר התחילו לשיר לעצמם Clean up וכך גם החדר סודר די מהר. זהו, עכשיו אנחנו נחים, הבית נקי, ויש הרבה שאריות. מי בא?
זו תמונה מההתחלה, עוד לפני הגשם, אבל גם בהרכב חסר עדיין:
מי שהתקשר מהארץ להגיד שנה טובה מאוד חימם את הלב, גם הברכה מיובל שהגיעה בדואר שימחה אותנו מאוד. תמיד כייף לשמוע מכם. אומנם כמו שאתם קוראים יש לנו כאן לא מעט חברים, אבל אין כמו החברים/ משפחה מהבית, אז תודה!
שתהייה לכולם שנה טובה. עסוקה, שמחה, ובעיקר בריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה