יום 3, Black Hills

הלילה הראשון באוהל עבר על כוחותינו בשלום. ישנו באתר קמפינג של KOA, רשת אתרים בכל ארה"ב שהם קצת יותר מאובזרים (מקלחות נורמליות, אפשרות לכביסה, בריכה ומשחקים לילדים), והיה צפוי לנו שם לילה נוסף, אז למחרת יכולנו לטייל כל היום בסביבה הקרובה בלי יותר מדי נסיעות.

את הבוקר התחלנו בנסיעה להר ראשמור, אותו אייל ונועה מכירים מאחד הסיפורים של ג'ורג' הסקרן, כך שההתרגשות היתה גדולה.

בהליכה קצרה שמתקרבת להר עצמו נתקלנו לראשונה ב- Woodchuck .

בהמשך הלכנו סביב אגם Sylvan, מה שהיה שילוב של צבעים מדהימים, נוף יפה ומסלו כייפי לילדים כי יש כמובן על מה לקפוץ ולטפס. בדרך נתקלנו בסוג של מכרסם שמתווסף לאוסף החיות של הטיול. לא היו לנו איתנו בגדי ים (אירוע נדיר. בגלל ששהינו שני לילות באותו מקום, דווקא הפעם לא הכל היה איתנו), מה שלא מנע מאייל ונועה להיכנס למים.

מראש אמרו לנו שהאזור יהיה מלא באופנוענים כי שבועיים אחר כך תתקיים באזור תהלוכת האופנועים של סטרג'יס. קשה לתאר עד כמה הם היו בכל מקום. זהו תור למעבר במנהרת מסלע באחת הדרכים היפות שנסענו בהן.

באזור יש גם שתי מערות יפות. בחרנו אקראית אחת מהן, רק שכשהגענו התברר לנו שכל הסיורים מלאים עד למחרת בצהריים. ויתרנו.

חזרנו לאתר הקמפינג והלכנו לטבול בבריכה. שם פגשנו עוד משפחה ישראלית מקנזס וכבר המשכנו לארוחת ערב יחד (בבקתה שלהם).

למחרת, עברנו דרך wind cave (המערה השניה) בדרכנו דרומה בתקווה שיהיה סיור פנוי. היה! אנחנו רגילים למערות בארץ שבהן אסור לצלם בגלל העטלפים, אז אפילו לא לקחנו מצלמה. מסתבר שלהבדיל מרוב המערות המאופיינות בנטיפים, מערה זו היא יבשה ומאופיינת ב"כוסות רוח", מעין מבנים חלולים שנוצרו בה, וייחודיים למערה הזו. תמונות אמנם אין, אבל היתה חוויה מאוד נחמדה, לנו ולילדים.

הלאה לרוקיס.