ואו. אמנם כבר קיבלתי כמה תלונות בנושא, אבל רק עכשיו שמתי לב שבאמת עבר הרבה זמן מהפוסט הקודם. אז היתה הרבה שגרה, וגם היו אמורים להיות דברים שלא בשגרה שנדחו, אז היתה עוד קצת שגרה :-)
בסוף השבוע האחרון נחגג בארה"ב חג ההודיה. אמנם זה חג אמריקאי חילוני, ואפילו בעל משמעות יפה (עזבו את התרנגול בצד), אבל אנחנו לגמרי לא מרגישים שיש לנו כל קשר לחג הזה. אז מה עושים? מה שעשינו בשנה שעברה, רק עם עוד שתי משפחות חברים. נוסעים לעיר הגדולה, שיקגו! הפעם השקענו במלון עם חדרים קצת יותר גדולים, ובריכה, ככה שגם השהות במלון תהיה נחמדה (חשוב במיוחד כשבחוץ הטמפרטורות מתחת לאפס). ביום חמישי בשעות הבוקר המאוחרת יצאנו לכיוון שיקגו. מכיוון שתוכננה ארוחת ערב במסעדה, הוחלט על טבילה בבריכה, כדי שנספיק להתארגן בזמן למסעדה. בכל זאת, עם 8 ילדים כדאי לאכול מוקדם יחסית... ביום שישי בבוקר התפצלנו. הגברים עם הילדים הגדולים יותר הלכו למוזיאון הטבע, והנשים עם הילדים הקטנים יותר נשארו בסביבת המלון. אני הלכתי עם רוני לשגרירות לספר סוף סוף למדינת ישראל שיש להם אזרחית נוספת, ובהמשך פגשתי את דנה והגר (כולל רועי ודניאל) לשיטוט קל ברחובות העיר. נראה לי שהיינו היחידות שלא הסתובבו עם שקיות ענקיות. זה היה "יום שישי השחור" ואנשים קנו בלי היכר בכלל. בשבת בבוקר הלכנו למוזיאון המדע. המקום ממש נחמד ואפשר לבלות שם שעות, אבל כשהוא כל כך מלא זה פחות כייף, ואחרי שלוש שעות החלטנו לצאת משם. אחרי יותר משנתיים כאן, מסתבר שמתחילים להתגעגע לאוכל ישראלי, אז במקום לנסוע ישירות למדיסון, החלטנו להאריך את הדרך בחצי שעה לטובת מסעדה ישראלית באחד מפרברי העיר. היה מאוד טעים, והרבה יותר חשוב, יש לנו עכשיו פיתות במקפיא (והן אפילו נראות וטועמות כמו פיתות). הדרך לשם עברה בקלות. לקראת סוף הדרך חזרה, רוני התחילה להשמיע קולות מחאה (ואני עדינה מאוד בתיאור), מה שיגרום לנו לחשוב הרבה לגבי הטיול פרידה שנעשה כאן בקיץ, והאם נגיע ליעד בנסיעה או בטיסה.
בסוף השבוע האחרון נחגג בארה"ב חג ההודיה. אמנם זה חג אמריקאי חילוני, ואפילו בעל משמעות יפה (עזבו את התרנגול בצד), אבל אנחנו לגמרי לא מרגישים שיש לנו כל קשר לחג הזה. אז מה עושים? מה שעשינו בשנה שעברה, רק עם עוד שתי משפחות חברים. נוסעים לעיר הגדולה, שיקגו! הפעם השקענו במלון עם חדרים קצת יותר גדולים, ובריכה, ככה שגם השהות במלון תהיה נחמדה (חשוב במיוחד כשבחוץ הטמפרטורות מתחת לאפס). ביום חמישי בשעות הבוקר המאוחרת יצאנו לכיוון שיקגו. מכיוון שתוכננה ארוחת ערב במסעדה, הוחלט על טבילה בבריכה, כדי שנספיק להתארגן בזמן למסעדה. בכל זאת, עם 8 ילדים כדאי לאכול מוקדם יחסית... ביום שישי בבוקר התפצלנו. הגברים עם הילדים הגדולים יותר הלכו למוזיאון הטבע, והנשים עם הילדים הקטנים יותר נשארו בסביבת המלון. אני הלכתי עם רוני לשגרירות לספר סוף סוף למדינת ישראל שיש להם אזרחית נוספת, ובהמשך פגשתי את דנה והגר (כולל רועי ודניאל) לשיטוט קל ברחובות העיר. נראה לי שהיינו היחידות שלא הסתובבו עם שקיות ענקיות. זה היה "יום שישי השחור" ואנשים קנו בלי היכר בכלל. בשבת בבוקר הלכנו למוזיאון המדע. המקום ממש נחמד ואפשר לבלות שם שעות, אבל כשהוא כל כך מלא זה פחות כייף, ואחרי שלוש שעות החלטנו לצאת משם. אחרי יותר משנתיים כאן, מסתבר שמתחילים להתגעגע לאוכל ישראלי, אז במקום לנסוע ישירות למדיסון, החלטנו להאריך את הדרך בחצי שעה לטובת מסעדה ישראלית באחד מפרברי העיר. היה מאוד טעים, והרבה יותר חשוב, יש לנו עכשיו פיתות במקפיא (והן אפילו נראות וטועמות כמו פיתות). הדרך לשם עברה בקלות. לקראת סוף הדרך חזרה, רוני התחילה להשמיע קולות מחאה (ואני עדינה מאוד בתיאור), מה שיגרום לנו לחשוב הרבה לגבי הטיול פרידה שנעשה כאן בקיץ, והאם נגיע ליעד בנסיעה או בטיסה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה