אתמול, לפני חמש שנים, אייל נולד. מי שמכיר את אייל יודע, שלחיוך שלו אין מחיר. לשמחתי, בשבוע האחרון זכינו לראות הרבה מהחיוך הגדול והמלא הזה :-)
בגנים כאן נהוג שיש לכל ילד את ה special week שלו. מה הכוונה? לכל ילד יש שבוע שבו הוא במרכז. החברים בגן לומדים להכיר אותו קצת יותר באמצעות שאלות ששואלים אותו במפגש, והוא מקבל כל מיני תפקידים באותו שבוע. בנוסף, הוא וההורים עושים משהו בגן (אם הם רוצים). כשמתכננים את השבועות, משתדלים שיהיה הגיון. לנועה לדוגמא, יש יום הולדת בקיץ, אז דאגו שהשבוע שלה יהיה בחנוכה, וזו תהייה הזדמנות נחמדה לשתף את החברים בחג הזה. אצל אייל, דאגו שהשבוע שלו יהיה בשבוע יום ההולדת. מכיוון שזה גם השבוע האחרון לפני חופשת החורף, יצא שזה שבוע עמוס במיוחד.
ביום שני, אייל הלך לגן בהתרגשות גדולה לקראת השבוע שלו. ברביעי הייתי אמורה לבוא לעשות הפעלה לילדים, שלא יצאה לפועל מכל מיני סיבות. הצעתי לאייל לבוא להקריא סיפור במקום. הילד פשוט זרח מאושר. רק בשביל זה שווה לבוא מידי פעם לגן באמצע היום (וכאן זה מקובל, להבדיל מהגנים בארץ).
ואז הגיע יום שישי, הלא הוא יום ההולדת. אני חושבת שביום הזה היו כל כך הרבה רגעים מאושרים, שיהיה קשה לשחזר את כולם.
זה מה שחיכה לאייל בבוקר בבית:
כשהגענו לגן, אייל ונועה, חילקו כל אחד שקית עם עוגיות וברכה לגננות שלו, לקראת חופשת החורף (ברומא התנהג כרומאי), מה שגרם הנאה גדולה לכל אחד מהם.
בהמשך, הגעתי להכין עם הגן של אייל, לכבוד השבוע המיוחד שלו, חלות. כל ילד קיבל בצק, והכין לעצמו חלה (בדיוק כמו שקורה בגנים בקיבוץ בשישי בבוקר), ולאחר ארוחת צהריים הילדים שרו לו שיר יום הולדת ואכלו עוגת שוקולד.
בערב, באו חברים שהם כמו משפחה, לארוחת ערב לכבוד יום ההולדת, והשמחה היתה גדולה.
כנראה שהוא באמת היה גמור מעייפות בסוף היום, כי אחרת לא ברור איך הוא הלך לישון עם כל האנדרנלין.
שבת בבוקר, נכנסנו לאוטו ונסענו 40 דקות דרום מערבה. לכבוד יום ההולדת אייל קיבל שיעורי סקי. זה לא שוויץ, וגם לא אתרי הסקי של יוטה, אבל בהחלט אתר סקי חביב ונחמד, ואידיאלי כדי ללמוד סקי.
בדרך הביתה הגיעה תורי להיות זו שמחייכת, כשאייל סירב להצעה לעצור לאכול ג'אנק במסעדה, וביקש שאני אכין לו אוכל בבית :-)
מספיק חגיגות, לא?
אז זהו, לא ממש. מחר יבואו החברים שלא יכלו אתמול, ואחרי חופשת החורף נחגוג לחברים מהגן. מי אמר שיום הולדת יש רק פעם בשנה?
ולסיום. הגן של אייל ונועה שייך לאוניברסיטה, ומידי פעם מתבצעים בו מחקרים. כמובן שלפני כל מחקר אנחנו מקבלים מכתב מפורט לגמרי לגבי המחקר, וחותמים על טופס, אם אנחנו מאשרים או לא שהילדים ישתתפו. השבוע היה מחקר, בו ניתנה תמורה על ההשתתפות (חריג). כשהגעתי לקחת את הילדים הביתה ביום שישי, חיכה לכל אחד מהם ספר בתיבת הדואר. לפי הנושאים, הבנתי שנתנו לילדים לבחור את הספר. אייל בחר ספר על צ'יטות. ונועה? גם אם היתה יודעת לקרוא לא היתה יכולה לבחור ספר מתאים יותר. גם הפעם היא הצליחה לגרום לי ולגננת בעיקר לצחוק.
בגנים כאן נהוג שיש לכל ילד את ה special week שלו. מה הכוונה? לכל ילד יש שבוע שבו הוא במרכז. החברים בגן לומדים להכיר אותו קצת יותר באמצעות שאלות ששואלים אותו במפגש, והוא מקבל כל מיני תפקידים באותו שבוע. בנוסף, הוא וההורים עושים משהו בגן (אם הם רוצים). כשמתכננים את השבועות, משתדלים שיהיה הגיון. לנועה לדוגמא, יש יום הולדת בקיץ, אז דאגו שהשבוע שלה יהיה בחנוכה, וזו תהייה הזדמנות נחמדה לשתף את החברים בחג הזה. אצל אייל, דאגו שהשבוע שלו יהיה בשבוע יום ההולדת. מכיוון שזה גם השבוע האחרון לפני חופשת החורף, יצא שזה שבוע עמוס במיוחד.
ביום שני, אייל הלך לגן בהתרגשות גדולה לקראת השבוע שלו. ברביעי הייתי אמורה לבוא לעשות הפעלה לילדים, שלא יצאה לפועל מכל מיני סיבות. הצעתי לאייל לבוא להקריא סיפור במקום. הילד פשוט זרח מאושר. רק בשביל זה שווה לבוא מידי פעם לגן באמצע היום (וכאן זה מקובל, להבדיל מהגנים בארץ).
ואז הגיע יום שישי, הלא הוא יום ההולדת. אני חושבת שביום הזה היו כל כך הרבה רגעים מאושרים, שיהיה קשה לשחזר את כולם.
זה מה שחיכה לאייל בבוקר בבית:
כשהגענו לגן, אייל ונועה, חילקו כל אחד שקית עם עוגיות וברכה לגננות שלו, לקראת חופשת החורף (ברומא התנהג כרומאי), מה שגרם הנאה גדולה לכל אחד מהם.בהמשך, הגעתי להכין עם הגן של אייל, לכבוד השבוע המיוחד שלו, חלות. כל ילד קיבל בצק, והכין לעצמו חלה (בדיוק כמו שקורה בגנים בקיבוץ בשישי בבוקר), ולאחר ארוחת צהריים הילדים שרו לו שיר יום הולדת ואכלו עוגת שוקולד.
בערב, באו חברים שהם כמו משפחה, לארוחת ערב לכבוד יום ההולדת, והשמחה היתה גדולה.
כנראה שהוא באמת היה גמור מעייפות בסוף היום, כי אחרת לא ברור איך הוא הלך לישון עם כל האנדרנלין.שבת בבוקר, נכנסנו לאוטו ונסענו 40 דקות דרום מערבה. לכבוד יום ההולדת אייל קיבל שיעורי סקי. זה לא שוויץ, וגם לא אתרי הסקי של יוטה, אבל בהחלט אתר סקי חביב ונחמד, ואידיאלי כדי ללמוד סקי.
בדרך הביתה הגיעה תורי להיות זו שמחייכת, כשאייל סירב להצעה לעצור לאכול ג'אנק במסעדה, וביקש שאני אכין לו אוכל בבית :-)מספיק חגיגות, לא?
אז זהו, לא ממש. מחר יבואו החברים שלא יכלו אתמול, ואחרי חופשת החורף נחגוג לחברים מהגן. מי אמר שיום הולדת יש רק פעם בשנה?
ולסיום. הגן של אייל ונועה שייך לאוניברסיטה, ומידי פעם מתבצעים בו מחקרים. כמובן שלפני כל מחקר אנחנו מקבלים מכתב מפורט לגמרי לגבי המחקר, וחותמים על טופס, אם אנחנו מאשרים או לא שהילדים ישתתפו. השבוע היה מחקר, בו ניתנה תמורה על ההשתתפות (חריג). כשהגעתי לקחת את הילדים הביתה ביום שישי, חיכה לכל אחד מהם ספר בתיבת הדואר. לפי הנושאים, הבנתי שנתנו לילדים לבחור את הספר. אייל בחר ספר על צ'יטות. ונועה? גם אם היתה יודעת לקרוא לא היתה יכולה לבחור ספר מתאים יותר. גם הפעם היא הצליחה לגרום לי ולגננת בעיקר לצחוק.
2 תגובות:
המון מזל טוב! אייל נראה כל כך גדול!!!
תודה :-)
הוסף רשומת תגובה