יום ראשון, 23 בינואר 2011

תוספת ועוד קצת


מזג האויר לא איכזב, וסיפק לי הזדמנות נוספת לנסות ולצלם את בועות הסבון השבורות (אחרי שקפאו):


אחרי זה אייל ונועה התפנו לשחק על ערימות השלג שמפנים מהכבישים. בתמונות זה ממש לא נראה, אבל לרגע, כשהם הציעו אחד לשני שכל אחד "יבנה את הבית שלו" על ערימה אחרת, זה היה נראה לי בדיוק כמו סצנה מקריוס ובקטוס:


וסתם קוריוז בעניין השפות. נועה נהנית מאוד עם האנגלית ומקשקשת לעצמה באנגלית בכל הזדמנות. אפילו אם היא מתעוררת מחלום באמצע הלילה, יש סיכוי טוב שזה יהיה באנגלית.
אייל לעומתה, מסתדר יופי עם האנגלית, אבל בהחלט מרגיש יותר בנח עם עברית. כשההורים שלי היו פה, עלה הנושא של לבוא לבקר אותם בישראל, ומפה לשם הגענו לזה שבשנה הבאה במקום לבית הספר בשורווד (כאן גן חובה זה חלק מבית ספר) הוא ילך עוד שנה לגן בישראל. ראיתי מבט חושש בעיניו. ואז גילית לו "סוד": בגן בישראל כל הילדים מדברים עברית! קשה לתאר את הבעת האושר שהיתה על פניו.
היום בערב, הוא דיבר על זה שדייגו (בן דוד של דורה למי שלא מכיר) מדבר אנגלית וספרדית. סיפרתי לו שבישראל, דייגו ודורה מדברים עברית ואנגלית. הוא חשב לרגע, ואז חייך ואמר, לא יכול להיות (וגיחך). באמת מעניין איך הוא יגיב כשיראה שלא עבדתי עליו.

מורכב כל נושא השפות.

2 תגובות:

זהבית אמר/ה...

בסך הכל חיפשתי בגוגל :בועות קפואות
והגעתי לבלוג שלך..
אהבתי לקרוא, לרגע הייתי איתכם שם בקור משחקת עם חתיכות של בועות :)

הרבה רגעים מאושרים לכולכם.

זהבית.

אבי ואיריס אמר/ה...

תודה, זהבית. נחמד לשמוע גם מ"קוראים מזדמנים" שהם נהנים.

איריס