פתאום זה היכה בי. כל מיני דברים שכבר התרגלנו, ונראים לנו רגילים לגמרי, אבל בשנה הבאה יראו לנו כמו איזה סרט, או חלום ישן. אז הגיע הזמן לתעד גם שגרה.
מה זה שגרה בחורף?
קודם כל נמצאים הרבה יותר בבית, בעיקר בבקרים עם רוני.
מהחלון משקיפים על החצר:
כשרוצים ללכת לקחת את האחים שלה מהגן, צריך להתלבש טוב טוב. כובע. חרמונית פוך. ובסוף נכנסים למנשא. בדרך כלל עם הפנים לבטן שלי כדי שהפנים לא יקפאו, אבל ביום "חם" (מעל מינוס 5) אני יכולה לצ'פר את רוני, ולשים אותה עם הפנים החוצה, שתהנה מהמראות.
אם אני מצליחה לאזור כוחות, אני גם יוצאת עם שלושתם החוצה אחר הצהריים. בדרך כלל לגלוש עם המזחלות. לפני יומיים ירדה כמות נאה של שלג בבוקר, מה שדירבן אותי להוציא את החבר'ה לשחק בשלג החדש והנקי. ליד הגן שלהם, יש מגרש אליו מפנים את השלג מהכבישים (ולכן הוא בדרך כלל מלא מלח וחול). מכיוון שירד לו שלג חדש מעל הערימה הזו, היא הפכה למאוד אטרקטיבית. מצויידים בכפות החפירה של אייל ונועה, הלכנו לשם. בשלב כל שהוא, אייל רצה לשים את הכף, בצד, אבל גם רצה לשמור עליה, אז הוא קבר אותה בשלג. זוכרים את הפרק שפיסטוק גונב את המפתח לחביתוש? בפרק הזה הוא מחביא את העכבר שלו ולא מוצא... אני חושבת שלקח לנו יותר מ-10 דקות למצוא את הכף! אמרתי לו שזה סימן שהוא החביא את הכף ממש טוב. בפעם הבאה אולי עדיף שיתן לי לשמור עליה?
החל מאתמול בצהריים היתה אזהרת סופת שלגים, בתוקף עד היום בצהריים. לשם שינוי החזאים צדקו. כבר אתמול בערב הודיעו שהלימודים בכל העיר מבוטלים (החל מהגנים ועד האוניברסיטה). כך נראה הרכב בבוקר:
אבי החליט שהוא הולך לעבודה. סליחה, עושה לשם סקי. מה שהוא לא לקח בחשבון, זה שבקרוס קנטרי עושים של שלג דחוס, ולא על שלג לא דחוס בעומק של יותר מחצי מטר! די מהר, אחרי שהוא הבין שהוא בין הבודדים שהגיעו לקמפוס, ובשילוב רמזים דקים ממני, הוא חזר הביתה :-)
את רוני העדפנו לא להוציא היום, אז אני יצאתי לסיבוב עם אייל ונועה. בהתחלה הלכנו לחצר, אבל אחרי שראיתי שאני בקושי הולכת בשלג שמגיע לי עד מעל הברך, הבנתי שאין שום סיכוי שהילדים יתקדמו אפילו צעד אחד. לפחות הצלחתי לצלם את המרפסת שלנו. אני לא יודעת מתי שוב נוכל לפתוח את הדלתות האלו...
בהמשך גררתי אותם במזחלות על הכביש, איפה שרוב השלג פונה, עד שהגענו לערימה ענקית. אייל ישר אץ לו רץ לו לטפס, ואחרי כמה צעדים פתאום הוא מחייך ואומר: אמא, תראי :-) מה ראיתי? גרב מלאה בשלג! המגף נעלם לו אי שם בתחתית הערימה. מזל שהיינו עם מזחלות, כי אחרי מבצע חילוץ למגף, הושבתי אותו על המזחלת וחזרנו הביתה. צריך לייבש את הכל לסיבוב ב', לא?
סיבוב ב' כבר היה עם אבי. הם היו יותר משעה וחצי בחוץ, ולא ברור מי נהנה יותר. אבי לחצוב בשלג מנהרות ומדרגות, או הילדים, לטפס ולזחול במה שאבי חצב להם. תמונות אין כי כבר החשיך...
בימים כאלו, בהם לוקח שעות עד שהמפלסות משתלטות על הכל, ואנשים מתחילים לפלס את הרכבים, השכונה נראית יותר כמו מחנה פליטים:
(כשהמפלסות התחילו לעבוד הם פינו הכל לערימה שבמרכז התמונה, שבסוף היום גובהה היה לפחות פי 4 ממה שרואים. עכשיו יש שם מערכת תעלות שלמה באדיבות כמה מילדי השכונה ובעזרתו האדיבה של אבי).
וזה אחד מתרנגולי ההודו ששמתי תמונה של העקבות שלהם. התמונה היא מאתמול, והבטן שלהם כבר גירדה את השלג. היום, עם כל התוספת מהלילה, לדעתי הם לא מסוגלים להסתובב כאן בחצר בכלל.
בשנה שעברה הזכרנו את מלחמת השלג הגדולה שהסטודנטים עורכים כאן ביום שבו אין לימודים בגלל שלג. השנה אומנם ידענו עליה מראש, ונכון ל-9 בבוקר באתר האינטרנט שלהם היו רשומים כבר 4100 משתתפים, ואני בטוחה שהמספר גדל (מלחמת השלג התחילה באחת וחצי), אבל בכל זאת לא היינו שם. אם בא לכם בכם זאת לראות מה עושים סטודנטים כשיש שלג ואין לימודים, בבקשה.
מה זה שגרה בחורף?
קודם כל נמצאים הרבה יותר בבית, בעיקר בבקרים עם רוני.
מהחלון משקיפים על החצר:
כשרוצים ללכת לקחת את האחים שלה מהגן, צריך להתלבש טוב טוב. כובע. חרמונית פוך. ובסוף נכנסים למנשא. בדרך כלל עם הפנים לבטן שלי כדי שהפנים לא יקפאו, אבל ביום "חם" (מעל מינוס 5) אני יכולה לצ'פר את רוני, ולשים אותה עם הפנים החוצה, שתהנה מהמראות.
אם אני מצליחה לאזור כוחות, אני גם יוצאת עם שלושתם החוצה אחר הצהריים. בדרך כלל לגלוש עם המזחלות. לפני יומיים ירדה כמות נאה של שלג בבוקר, מה שדירבן אותי להוציא את החבר'ה לשחק בשלג החדש והנקי. ליד הגן שלהם, יש מגרש אליו מפנים את השלג מהכבישים (ולכן הוא בדרך כלל מלא מלח וחול). מכיוון שירד לו שלג חדש מעל הערימה הזו, היא הפכה למאוד אטרקטיבית. מצויידים בכפות החפירה של אייל ונועה, הלכנו לשם. בשלב כל שהוא, אייל רצה לשים את הכף, בצד, אבל גם רצה לשמור עליה, אז הוא קבר אותה בשלג. זוכרים את הפרק שפיסטוק גונב את המפתח לחביתוש? בפרק הזה הוא מחביא את העכבר שלו ולא מוצא... אני חושבת שלקח לנו יותר מ-10 דקות למצוא את הכף! אמרתי לו שזה סימן שהוא החביא את הכף ממש טוב. בפעם הבאה אולי עדיף שיתן לי לשמור עליה?
החל מאתמול בצהריים היתה אזהרת סופת שלגים, בתוקף עד היום בצהריים. לשם שינוי החזאים צדקו. כבר אתמול בערב הודיעו שהלימודים בכל העיר מבוטלים (החל מהגנים ועד האוניברסיטה). כך נראה הרכב בבוקר:
אבי החליט שהוא הולך לעבודה. סליחה, עושה לשם סקי. מה שהוא לא לקח בחשבון, זה שבקרוס קנטרי עושים של שלג דחוס, ולא על שלג לא דחוס בעומק של יותר מחצי מטר! די מהר, אחרי שהוא הבין שהוא בין הבודדים שהגיעו לקמפוס, ובשילוב רמזים דקים ממני, הוא חזר הביתה :-)
את רוני העדפנו לא להוציא היום, אז אני יצאתי לסיבוב עם אייל ונועה. בהתחלה הלכנו לחצר, אבל אחרי שראיתי שאני בקושי הולכת בשלג שמגיע לי עד מעל הברך, הבנתי שאין שום סיכוי שהילדים יתקדמו אפילו צעד אחד. לפחות הצלחתי לצלם את המרפסת שלנו. אני לא יודעת מתי שוב נוכל לפתוח את הדלתות האלו...
בהמשך גררתי אותם במזחלות על הכביש, איפה שרוב השלג פונה, עד שהגענו לערימה ענקית. אייל ישר אץ לו רץ לו לטפס, ואחרי כמה צעדים פתאום הוא מחייך ואומר: אמא, תראי :-) מה ראיתי? גרב מלאה בשלג! המגף נעלם לו אי שם בתחתית הערימה. מזל שהיינו עם מזחלות, כי אחרי מבצע חילוץ למגף, הושבתי אותו על המזחלת וחזרנו הביתה. צריך לייבש את הכל לסיבוב ב', לא?
סיבוב ב' כבר היה עם אבי. הם היו יותר משעה וחצי בחוץ, ולא ברור מי נהנה יותר. אבי לחצוב בשלג מנהרות ומדרגות, או הילדים, לטפס ולזחול במה שאבי חצב להם. תמונות אין כי כבר החשיך...
בימים כאלו, בהם לוקח שעות עד שהמפלסות משתלטות על הכל, ואנשים מתחילים לפלס את הרכבים, השכונה נראית יותר כמו מחנה פליטים:
(כשהמפלסות התחילו לעבוד הם פינו הכל לערימה שבמרכז התמונה, שבסוף היום גובהה היה לפחות פי 4 ממה שרואים. עכשיו יש שם מערכת תעלות שלמה באדיבות כמה מילדי השכונה ובעזרתו האדיבה של אבי).
וזה אחד מתרנגולי ההודו ששמתי תמונה של העקבות שלהם. התמונה היא מאתמול, והבטן שלהם כבר גירדה את השלג. היום, עם כל התוספת מהלילה, לדעתי הם לא מסוגלים להסתובב כאן בחצר בכלל.
בשנה שעברה הזכרנו את מלחמת השלג הגדולה שהסטודנטים עורכים כאן ביום שבו אין לימודים בגלל שלג. השנה אומנם ידענו עליה מראש, ונכון ל-9 בבוקר באתר האינטרנט שלהם היו רשומים כבר 4100 משתתפים, ואני בטוחה שהמספר גדל (מלחמת השלג התחילה באחת וחצי), אבל בכל זאת לא היינו שם. אם בא לכם בכם זאת לראות מה עושים סטודנטים כשיש שלג ואין לימודים, בבקשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה