לאחר זמן רב, הגיע הזמן להחיות את הבלוג הזה.
במקור, אבי פתח את הבלוג במטרה ששנינו נוכל לעדכן באופן שוטף על הרפתקאותינו במדיסון. לאחר הפוסטים הראשונים שאבי כתב החלטתי להשאיר לו את הבמה, כי כל כך אהבתי את הכתיבה, ולא רציתי "להרוס".
אז התחלתי להעביר את העדכונים שלי במייל. עברו חודש, חודשיים.... חמישה חודשים, ו...אופס... אין כל כך מה להרוס (בבלוג) כי הבלוג די ננטש.
מטרת הבלוג היתה כמובן גם לעדכן אתכם אבל גם להוות מעין יומן/ מזכרת בשבילנו.
את שיטת המיילים אני פחות אוהבת, כי לא תמיד יודעת אם אנשים רוצים/לא רוצים לקבל את העדכונים. ברגע שיש בלוג, מי שרוצה נכנס מתי שרוצה ואנחנו כותבים מה שבא לנו (גם אם זה שתי מילים שרוצים לכתוב למזכרת, שלא היינו שולחים במייל). אז הבלוג בא להחליף את המיילים האלו (כמובן לא את המיילים הפרטים).
מי יודע, אולי זה ידרבן את אבי לכתוב בכל זאת. סומכת עליכם שתזהו בקלות לפי הסגנון אם אבי יפציע ויכתוב משהו (חוץ ממאמרים מקצועיים).
הממשק של הבלוג מתוחכם מידי, ואני לא יכולה "לעבוד" עליו בתאריכים. הוא מזהה את התאריך בו משהו מפורסם. לטובת התיעוד (בשבילנו) אני מכניסה את כל המיילים הקודמים, ומוסיפה את התאריך בהם נשלחו. אתם מוזמנים לקרוא אותם, אבל מבטיחה שלא הוספתי שום דבר מעבר למה שכבר שלחתי. את התמונות התעצלתי להעלות בינתיים. יום אחד, כשיהיה לי יותר מידי זמן פנוי נעדכן גם אותן רטרואקטיבית.
מזכירה לכם את הכתובת: http://picnicontheice.blogspot.com
מי שרוצה יכול להירשם ככה שיקבל עדכון למייל כל פעם שמפורסם משהו, ומי שלא... לא.
אתם מוזמנים להגיב, גם לנו כייף לשמוע לפעמים מה קורה בארץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה