אני מרגישה כאילו עבר נצח מהפוסט הקודם. מסתבר שאחרי שנה כאן, החוויות מתחילות לחזור על עצמן, ולכן יש פחות מה לעדכן. ומה בכל זאת היה לנו? או אולי מה לא היה לנו? על חג סוכות די דילגנו השנה. לא כי נמאס, לא כי מיצינו, פשוט כי קר! נראה אתכם יושבים בסוכה כשהתרמומטר מראה מספר חד סיפרתי (בצלסיוס). לפני שנה חווינו ישיבה בסוכה עם רדיאטור. השנה אני חוששת שהרדיאטור לא היה עוזר.
בשנה שעברה בתקופה הזו היתה שלכת נפלאה. חברים שכאן כבר חמש שנים סיפרו אז שזו השלכת הכי יפה מאז שהם הגיעו. לנו היו הרבה ציפיות השנה, אבל אכן אין מה להשוות לשנה שעברה. עדין השלכת מאוד יפה, לראות כביש מכוסה לחלוטין עלים, או סתם ללכת בחוץ ולדרוך על כל העלים האלו זה פשוט כיף, אבל מכיוון שהחורף (סליחה, סתיו. טמפרטורות חד ספרתיות, מעל או מתחת האפס זה סתיו ולא חורף) הגיע באופן פתאומי רוב העצים לא הספיקו לעבור לגווני האדום. נאלץ לחכות עוד שנה.
היום גם חווינו את השלג הראשון מאז הקיץ. זה רק תחילת אוקטובר!! אנחנו כמובן שמחנו והתלהבנו, מה שמראה שאנחנו עוד רחוקים מלהיקרא מדיסונאים או ויסקונסינאים, כי אלו מקללים את השלג הראשון ורוצים שיגיע כמה שיותר מאוחר.
השבוע גם ביקרנו לראשונה במשחק הוקי קרח, או לפי אייל: "ראינו הוקי פוקי בקרח". הוא עוד זוכר שירים מגנון הדר... היתה חוויה מאוד נחמדה. עוד אחת מהחוויות שייחודיות לכאן.
היום חוגגים את שמחת תורה, אבל אחרי הנסיון מהשנה הקודמת החלטנו לוותר ולהעביר ערב נעים בבית המחומם.
אני חושבת שבפוסט הקודם הזכרתי פסטיבל ברחוב מונרו. בין היתר היתה שם פינת ליטוף ורק עכשיו התמונות הורדו מהמצלמה:
עוד חוב ישן, עדכון פצועים (אבי, למי שלא עוקב). מסתבר שלמיניסקוס שלום, לעומת זה ל- PCL פחות (רצועה אי שם בבפנוכו של הברך שנקרעה). אבי זכה בקונסטרוקציה מרשימה איתה הוא הולך על הרגל (מעין גבס מפלסטיק שאפשר להוריד ולשים מחדש) כדי לא לכופף אותה בכלל. נראה לי שפשוט נמאס לו לרכב לעבודה על אופניים והוא רצה לסדר לעצמו טרמפ כל בוקר...
זהו. שום דבר מיוחד, שגרתי לגמרי.
ומה עוד? אה, כן, השנה מצאנו דרך לשבור את החורף כאן ולבלות במקום חם, אז את חנוכה נחגוג בישראל!
בשנה שעברה בתקופה הזו היתה שלכת נפלאה. חברים שכאן כבר חמש שנים סיפרו אז שזו השלכת הכי יפה מאז שהם הגיעו. לנו היו הרבה ציפיות השנה, אבל אכן אין מה להשוות לשנה שעברה. עדין השלכת מאוד יפה, לראות כביש מכוסה לחלוטין עלים, או סתם ללכת בחוץ ולדרוך על כל העלים האלו זה פשוט כיף, אבל מכיוון שהחורף (סליחה, סתיו. טמפרטורות חד ספרתיות, מעל או מתחת האפס זה סתיו ולא חורף) הגיע באופן פתאומי רוב העצים לא הספיקו לעבור לגווני האדום. נאלץ לחכות עוד שנה.
היום גם חווינו את השלג הראשון מאז הקיץ. זה רק תחילת אוקטובר!! אנחנו כמובן שמחנו והתלהבנו, מה שמראה שאנחנו עוד רחוקים מלהיקרא מדיסונאים או ויסקונסינאים, כי אלו מקללים את השלג הראשון ורוצים שיגיע כמה שיותר מאוחר.
השבוע גם ביקרנו לראשונה במשחק הוקי קרח, או לפי אייל: "ראינו הוקי פוקי בקרח". הוא עוד זוכר שירים מגנון הדר... היתה חוויה מאוד נחמדה. עוד אחת מהחוויות שייחודיות לכאן.
היום חוגגים את שמחת תורה, אבל אחרי הנסיון מהשנה הקודמת החלטנו לוותר ולהעביר ערב נעים בבית המחומם.
אני חושבת שבפוסט הקודם הזכרתי פסטיבל ברחוב מונרו. בין היתר היתה שם פינת ליטוף ורק עכשיו התמונות הורדו מהמצלמה:
עוד חוב ישן, עדכון פצועים (אבי, למי שלא עוקב). מסתבר שלמיניסקוס שלום, לעומת זה ל- PCL פחות (רצועה אי שם בבפנוכו של הברך שנקרעה). אבי זכה בקונסטרוקציה מרשימה איתה הוא הולך על הרגל (מעין גבס מפלסטיק שאפשר להוריד ולשים מחדש) כדי לא לכופף אותה בכלל. נראה לי שפשוט נמאס לו לרכב לעבודה על אופניים והוא רצה לסדר לעצמו טרמפ כל בוקר...
זהו. שום דבר מיוחד, שגרתי לגמרי.
ומה עוד? אה, כן, השנה מצאנו דרך לשבור את החורף כאן ולבלות במקום חם, אז את חנוכה נחגוג בישראל!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה