יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

כללי המשחק

השנה, כמו שכבר קראתם, נועה חגגה יום הולדת 3 בטיול. יום הולדת בדרך כלל מלווה בהרבה מתנות, ואיזה ילד לא אוהב מתנות? מכיוון שהיינו בטיול, ומקום מיותר באוטו לא היה, המתנות חיכו בבית. היה מאוד משמח לראות איך נועה מאושרת ומתרגשת מהמסיבה עצמה, ללא קשר למתנות. היא לרגע לא הזכירה את הנושא בכלל. כמובן שכשחזרנו הביתה ונתנו לה את המתנות, לא היתה התנגדות.... בכל זאת היא ילדה נורמלית!

אתמול חגגנו לה יום הולדת עם חברים מהבית ומהגן. נועה הוכיחה לנו שהיא עדין לא התקלקלה, ושוב, חיכתה בסבלנות עם פתיחת המתנות עד לבוקר שלמחרת. גם כאן, השמחה היתה מלאה. נועה כל כך שמחה לארח את החברים שלה, ניגשה למי שהתבייש להזמין אותו לשחק, וכמובן נענתה בחיוב לכל מי שביקש לשחק איתה.

גם אנחנו עברנו את טבילת האש הראשונה באירוח אמריקאים. בשנה הראשונה שלנו כאן, לא היתה אף חגיגת יום הולדת בגן של אייל, אז גם אנחנו לא חגגנו (חגגנו, אבל עם הישראלים בלבד). גם השנה רק שלושה ילדים חגגו יום הולדת עם כל ילדי הגן (שניים מהם אחרי התאריך של אייל). לא רצינו להיות חריגים. אצל נועה לעומת זאת, היו לא מעט ימי הולדת שנחגגו עם כלל ילדי הגן, ולכן החלטנו שגם לה מגיע. למדנו היטב את החוקים וחשבנו שלמדנו את כללי המשחק, אבל מסתבר שעדין יש במה להשתפר.

במה זה שונה אתם שואלים?
זה מתחיל בהזמנות שמחלקים שבועיים לפני האירוע. מכיוון שהיינו בטיול, השארתי הזמנות לגננת, וביקשתי שתשים בתאי הדואר בסוף השבוע.
בהזמנות, לא רושמים רק מתי מתחילה החגיגה, אלא גם מתי היא מסתיימת. "העתקנו" את השעות מהיום הולדת האחרונה שאליה הוזמנו.
הרבה פעמים כתוב בהזמנות גם מה יהיה לאכול. אני לא כל כך ידעתי מה לעשות ושברתי את הראש לגבי האוכל. מצד אחד, ברב ימי ההולדת כאן מגישים פיצה ועוגה. מצד שני, דווקא אצל נועה (כנראה קבוצה לא מייצגת במיוחד, וטוב שכך) הגישו הרבה יותר דברים (אולי זה קשור לעובדה שיש אצלה הרבה ילדים משורווד הילס? השכונה הסמוכה היקרה...). בינתיים לפחות בהזמנות התעלמתי מהנושא.... (ואם אתם סקרנים, היה לא מעט אוכל בסופו של דבר. עדין יש שאריות).

טעות!
ביום שבת בבוקר טלפון.
"שלום, מדברת XXX אמא של YYY. YYY מאוד מתרגשת לקראת היום הולדת של נועה. אנחנו מתכננים את היום שלנו וכדי שנוכל להתארגן רציתי לדעת האם YYY צריכה לאכול לפני היום הולדת או לא?".

אחרי זה הבנתי שאסור לדלג על אף פרט.
כשהילדים הגיעו הם שיחקו בהתחלה בחצר. מיד פשפשתי בתאי המח שלי מה אמריקאי היה חושב על זה.... והנוזל לניקוי הידיים יצא החוצה והונח ליד שולחן האוכל.
כל ילד קיבל מנועה שקית הפתעה לפני שהלך הביתה, ועם כל אחד התנהל הדיאלוג הבא:

Noa: Thank you for coming
XX: Thank you for having us

כמו מכונות משומנות היטב...

מה נשאר? לכתוב מכתבי תודה לכל אחד על המתנות
יש לנו די הרבה תמונות, ונראה לי (כישראלית) שיהיה נחמד לשלוח במייל תמונה של הילד מהמסיבה בצירוף מילות תודה. מכיוון שכבר הבנתי עם מי יש לי עסק, מכתבי התודה יכתבו על כרטיס כמקובל. אחרי זה אפשר בנוסף לשלוח תמונות במייל וזה יהיה נחמד, אבל חס ושלום במקום הכרטיס הידוע...
ותמונות? מכיוון שבכל התמונות היפות יש לא מעט ילדים, ואני יודעת שהם מאוד רגישים לנושא, אני לא אשים כאן תמונות (על זה אני מקפידה גם עם ישראלים. אני לא שמה תמונות בלי שביקשתי מפורשות אישור). תצטרכו להאמין לנו שהיה נחמד :-)

האמת? מצד אחד יש משהו מכני מאוד בהתנהגות הזו. כמה כללים, כמה חוקים, כמה הכל צפוי מראש.
מצד שני? זה מאוד נעים! לטוב ולרע אין הרבה הפתעות.




אין תגובות: